המחקר נערך על ידי ד”ר דניאל פיינגולד מהמכללה האקדמית אחוה, פרופ’ דנה צור ביתן מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז לבריאות הנפש “שלוותה” ופרופ’ יובל נריה מאוניברסיטת קולומביה, ובו השתתפו 420 ישראלים שנשאלו על מידת החשיפה שלהם לאירועים והתסמינים שחוו (כמו עוררות, הפרעות שינה, חוויה חוזרת, מחשבות שליליות, דיכאון, חרדה וכו’) כמו גם לשינויים בהרגלי הצריכה של תרופות מרשם וחומרים ממכרים. המחקר נערך כחודש לאחר אירועי 7 באוקטובר, ועל אף הציפיה לזהות החלמה או שיפור במצבם, למעלה משליש מהנשאלים, שלא נחשפו באופן ישיר לאירועים, העידו שהם עדיין סובלים מתסמיני פוסט טראומה, בעוד שבאלה שהיו במעגל הראשון השכיחות טיפסה ל-50%. החוקרים מצאו גם עליה משמעותית בשימוש בחומרים ממכרים (ניקוטין ואלכוהול למשל) בשבועות הראשונים למלחמה, כמו גם עליה בצריכה של תרופות מרשם כמו תרופות הרגעה, כדורי שינה ומשככי כאבים.
האם ישראלים עתידים לסבול מהפרעת דחק פוסט טראומטית כרונית?
לדברי ד”ר פיינגולד, ראש התוכנית לפסיכולוגיה שיקומית במכללת אחוה המובאים בכתבתו של עידו אפרתי, “המחקר מאשש את מה שהורגש היטב בקרב מטפלים במעגלי החשיפה השונים: מדובר בטראומה לאומית בעלת השפעות חריפות על הנפש”. לדבריו, מדובר בשכיחות גבוהה מאד, גם בהשוואה לאירועי טראומה לאומית אחרים בארץ או בעולם. הוא מוסיף שלמידת החשיפה לאירועים (כמו צפייה בסרטונים מאירועי הטרור) יש השפעה שלילית על התגובה הנפשית, אך התגובה במחקר לאו דווקא מעידה על הפרעה ארוכת טווח או כרונית, מפני שהאירועים בפני עצמם היו חסרי תקדים, ורבים יהיו מסוגלים לגייס מנגוני התמודדות עם הזמן. עם זאת, הוא מתריע כי על מערכת הבריאות להיערך להשלכות משמעותיות של טראומה לאומית ועליה בדרישה לשירותי בריאות הנפש.
עלייה בשימוש בתרופות הרגעה, חרדה ודכאון מאז תחילת המלחמה (e-Med, 7/11/23)
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!