גסטרואנטרולוגיה

יעילות תרופות מסוימות לטיפול ב-GERD דומה ליעילות הטיפול הכירורגי

ממחקר חדש עולה כי טיפול רפואי בתרופות מסוימות, דומה ביעילותו לטיפול כירורגי הניתן כנגד Chronic Uncomplicated Gastroesophageal Reflux (GERD).

מאחר ומדובר במחקר ההשוואתי הראשון, תוצאות המחקר פותחות פתח מבטיח בסיוע לחולים לבחור את הטיפול המבוסס ביותר למצבם. המחקר הנוכחי יסייע לעזור לחולים ולרופאים לקבל בחירות מושכלות יותר, כאשר הם שוקלים כיצד לטפל בתסמינים של GERD כרונית, ובעיקר כאשר שוקלים ניתוח.

GERD, המוגדר כצרבת שבועית ו/או חזרת חומצה לושט, הוא אחד המצבים הרפואיים השכיחים במבוגרים באמריקה, המסתיים בעלות כוללת של 10 בליון דולר בשנה בארה”ב, בשנת 2000.

GERD כרוני, המוגדר כתסמינים חמורים, תדירים, הדורשים טיפול ארוך-טווח בתרופות נוגדות-ריפלוקס, מטרות הטיפול היא לשפר את התסמינים ואיכות החיים, ריפוי ושמירה על ארוזיות בושט שרופאו, ומניעת סיבוכים, דוגמאת Barret Esophagus, היצרויות של הושט, או התפתחות אדנוקרצינומה של הושט.

מראיות שנבדקו במחקר עולה כי עבור מרבית הנבדקים עם GERD ללא-סיבוכים, טיפול ב-PPI עשוי להיות יעיל בדומה לניתוח, בהקלת התסמינים ושיפור איכות החיים.

למרות שאחת האינדיקציות לניתוח עשויה להיות הקלה בצורך בטיפול תרופתי, הראיות אינן מצביעות באופן חד-משמעי על כך שחולים שעוברים בסופו של ניתוח, יכולים להפסיק בסופו של דבר את הטיפול התרופתי. במחקרים שנבדקו, 10-65% מהחולים שעברו טיפול כירורגי, המשיכו ליטול תרופות.

בעוד שהתומכים בטיפול כירורגי ממשיכים לטעון כי ניתוח יעיל יותר מטיפול תרופתי, במניעת Barret’s Esophagus, וסרטן ושט, העדויות התומכות בהנחה זו אינן חד-משמעיות. אתגר בטיפול בחולי GERD הוא העובדה שלא נמצאה קורולוציה ישירה בין שיפור בתסמינים או ירידה בצורך בטיפול תרופתי, ובין מדדים אוביקטיביים כמו נירמול pH בושט, או ריפוי Esophagitis.

הגישה האנדוסקופית, בעיקר, משכה את תשומת הלב להבדלים האפשריים בין מדדים שונים בטיפול ב-GERD.

טיפול אלטרנטיבי חלופי לGERD- כרוני כולל תרופות ללא-מרשם, PPI, ניתוח פונדופליקציה ופרוצדורות אנדוסקופיות. במחקר, החוקרים הזהירו כי הסיכום תקף רק למטופלים שעברו מבחנים אבחנתיים, בהם קיימת דרגת ודאות גבוהה כי התסמינים נובעים מ-GERD כרוני. עבור חולים אלו, המחקר מציין את הדברים הבאים:

אנטגוניסטים לרצפטורי היסטמין מסוג 2, שנמכרים ללא מרשם, דוגמאת Nizatidine (Axid), Famotidine (Pepcid), Cimetidine (Tagamet) ו-Ranitidine (Zantac), אינם יעילים כמו PPI, אבל PPI מלווים בתופעות לוואי רבות יותר, כולל כאבי ראש, שלשולים וכאבי בטן. PPI היו טובים יותר מהאנטגוניסטים בטיפול בתסמיני GERD לאחר 4 שבועות ובריפוי Esophagitis לאחר 8 שבועות.

כאשר השוו בין אחד לשני, מצאו כי ל-PPI שונים היתה יעילות קלינית דומה לטיפול ב-GERD. למרות הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית, הבדלים אלו היו קלים יחסית ובעלי משמעות קלינית לא ברורה. PPI כוללים Omeprazole, Rabeprazole (AcipHex), Esomeprazole (Nexium), Ianosoprazole (Prevacid) ו-Pantoprazole (Protonix). לטיפול אחזקה של 6 חודשים עד שנה, טיפול PPI במינון סטנדרטי, היה יעיל יותר מ-PPI שניתן במינון נמוך יותר, במניעת הישנות תסמינים.

היעילות של PPI דומה לזו של פונדופליקציה בהקלה על תסמיני GERD ושיפור איכות החיים. עם זאת, רק מעט מחקרים השוו ישירות בין גישות אלו, וגודל המדגם הכולל היה קטן.

למרות שהעדויות הקיימות כיום מוגבלות, נראה כי לטיפול פרמקולוגי ולניתוח יעילות דומה לטווח ארוך, במניעת התפתחות Barret Esophagus או Esophageal Adenocarcinoma.

השימוש הקליני בפרוצדורות אנדוסקופיות הולך ועולה, אך אינו מספיק כרגע כדיל לאפשר השוואה משמעותית בין PPI וניתוח. ב-3 מחקרים שהשוו בין טיפול אנדוסקופי ופונדופליקציה, תקופת המעקב הארוך ביותר היתה 8 חודשים, ו-3 המחקרים סבלו מהטיה בולטת. לא נערכה השוואה ישירות בין טיפול תרופתי ואנדוסקופי.

למרות שהממצאים מכוונים לעזור לרופאים לבחור את הטיפול הטוב ביותר לחולים, המחקר אינו מיועד לשמש כהמלצות לטיפול, ואינו כולל שיקולים של עלויות. לכן, חולים ורופאים צריכים לדון באשר לשאלה כיצד ליישם ממצאים אלו למצב הנוכחי.

ממצאים אלו הולכים צעד אחד קדימה ולא בודקים רק אילו טיפולים יכולים להיות יעילים, אלא משווים בין הטיפולים. הם יהוו מקור שימושי, מאוזן להשגת המידע המדעי הטוב ביותר לבחירת הטיפול הנכון למטופל. שיקוף ומעורבות הציבור הם עקרונות חשובים של התכנית Effective Health Care Program, והציבור מוזמן להשתתף דרך האתר.

המחקר מציין גם כי דרושים מחקרים נוספים באשר לטיפול ב-GERD, בהתבסס על מאפייני המטופל או התגובה לטיפול קודם. מחקרים עם תקופת מעקב ארוכה שישוו בין פונדופליקציה לפרוסקופית ובין PPI, יסייעו לקבוע את היתרונות והחסרונות של כל גישה, סה”כ ובקבוצות ספציפיות.

תחומי מחקר אחרים המומלצים בדו”ח כוללים השוואה טיפול אנדוסקופי עם שימוש ממושך ב-PPI, גישות אנדוסקופיות חדשות מול פרוצדורות-דמה עם מעקב הולם, זיהוי נבדקים שאינם זקוקוים לטיפול תרופתי ארוך-טווח, ומחקרים ארוכי טווח באשר לסיכון הנלווה לדיכוי חומצה על התפתחות דלקת ריאות, זיהומים במע’ העיכול והיפר-גסטרינמיה.

http://effectivehealthcare.ahrq.gov/synthesize/reports/finalGERD.cfm

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות משלב בדיקת קלפרוטקטין בצואה עם בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בחולים עם מחלת קרוהן

    חשיבות משלב בדיקת קלפרוטקטין בצואה עם בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בחולים עם מחלת קרוהן

    הערכת ריפוי רירית המעי, על-בסיס בדיקת קלפרוטקטין בצואה ובדיקת אולטרה-סאונד של המעי, מלווה בסיכון מופחת להתקדמות נזק במעי ולכן מלווה בשיפור תוצאות ארוכות טווח בחולים עם מחלת קרוהן, כך מדווחים חוקרים מצרפת במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. המחקר הפרוספקטיבי נערך במרכז יחיד בצרפת בין פברואר עד אפריל בשנת 2022 ובין דצמבר 2023 עד […]

  • ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי שיעורי הפגיעה בדרכי מרה גבוהים פי שלוש לאחר ניתוח כריתת מרה בסיוע רובוטי, בהשוואה לניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשור האחרון נרשמה עליה של פי 37 בשיעורי ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה ועלה חשש כי גישת ניתוח זו […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

  • תוצאות מבטיחות למעבר לטבליות Budesonide לטיפול בדלקת וושט אאזנופילית

    תוצאות מבטיחות למעבר לטבליות Budesonide לטיפול בדלקת וושט אאזנופילית

    בחולים עם דלקת וושט אאזנופילית (Eosinophilic Esophagitis) אשר לא הגיבו לטיפול מקומי בבליעה של קורטיקוסטרואידים תועדה תגובה חיובית למעבר לתכשיר Budesonide ממוקד-וושט, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. גיל צעיר יותר, משך טיפול ארוך יותר והיענות נמוכה לטיפול נקשרו כולם עם סיכון מוגבר לכישלון טיפול מקומי בבליעה של קורטיקוסטרואידים. החוקרים […]

  • אחד מכל חמישה חולים עם דלקת לבלב נמקית צפוי לשוב לאשפוז

    אחד מכל חמישה חולים עם דלקת לבלב נמקית צפוי לשוב לאשפוז

    קרוב לאחד מכל חמישה חולים שאושפז בשל דלקת לבלב נמקית (Necrotizing Pancreatitis) צפוי לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים, כאשר הסיכון גבוה במיוחד במקרים של דלקת לבלב משנית למחלת מרה או על-רקע אידיופטי, בהשוואה למקרים הנובעים מצריכת אלכוהול, כך עולה מתוצאות מחדש חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת […]

  • היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

    היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

    מדד De Ritis Ratio, הוגדר כיחס בין ריכוז AST ל-ALT בדם, מנבא בצורה יעילה את הסיכון לתמותה בתוך 30 ימים של חולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם, כאשר יחס גבוה מ-1 מנבא סיכון מוגבר לתמותה ויחס של עד 1 מעיד כי אין עליה בסיכון לתמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. המחקר הרטרוספקטיבי […]

  • דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך

    דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך

    דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, בפרט בחולים עם דלקת לבלב שאינה על-רקע אבני מרה ודלקת לבלב חדה בדרגה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת United European Gastroenterology Journal. הסיכון המוגבר לתמותה נותר לאורך למעלה מעשר שנים לאחר השחרור מבית החולים. במסגרת מחקר העוקבה הארצי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך