גסטרואנטרולוגיה

תוסף המבוסס על צמחי מרפא, ברברין, הפחית הסיכון להישנות אדנומות במעי הגס לאחר כריתת פוליפים (The Lancet Gastroenterology & Hepatology.)

ע”פ מחקר קליני אקראי שנערך בסין מצא כי התוסף המבוסס על צמחי מרפא ברברין הפחית את הסיכון להישנות של אדנומות במעי הגס ונגעים פוליפואידים לאחר כריתת פוליפים לעומת פלצבו.

עם מעקב חציוני של שנתיים, 36% ממקבלי ברברין ו- 47% ממקבלי הפלצבו סבלו מאדנומות חוזרות. הסיכון היחסי הלא מתואם להישנות למקבלי הברברין היה 0.77 (95% CI 0 · 66-0.91, P = 0 · 001) כך דיווח ג’ינג-יואן פאנג, ממרפאת בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג’יאו-טונג בשנחאי, ב- The Lancet Gastroenterology & Hepatology.

אדנומות מתקדמות התגלו אצל 3% מקבוצת הברברין לעומת 6% בקבוצת הפלצבו, ואילו אדנומות לא מתקדמות התגלו אצל 33% לעומת 41% בשתי הזרועות הללו.

החוקרים מסרו כי לא התרחשו תופעות לוואי חמורות ולא התגלו גידולי סרטן המעי הגס במהלך המעקב הקולונוסקופי.

החוקרים קוראים לחקור את מנגנון הפעולה של ברברין, “תוצאות המחקר הנוכחי, שנהיה מבוקר פלצבו מצביעות על כך שברברין עשוי להפחית באופן משמעותי את הסיכון להישנות של אדנומה במעי הגס, ובשל העלות הנמוכה ופרופיל הבטיחות הגבוה נראה כי קיים פוטנציאל לכך שברברין עשוי לסייע במניעה של סרטן המעי הגס.”

התרכובת, ששמה הכימי הוא benzyltetrahydroxyquinoline, מסונתזת כעת אך במקור היא הופקה מהעשב coptis chinensis. אלקלואיד זה, שהוא מרכיב נפוץ בתרופות סיניות מסורתיות, משמש מזה מאות שנים לריפוי שלשולים ודלקת בטן, ונחשב כבעל השפעה חיובית על המקרוביוטיקה של ​​המעי.

מחקרים בבעלי חיים הצביעו על השפעה אנטי-גידולית, כאשר מחקר שנערך בשנת 2015 דיווח כי ברברין הפחית את הגידול המעי הגס בעכברים על ידי אפנון המיקרו-סביבתית של הגידול. ברברין הוכיחה גם השפעות מטבוליות, מה שמגביר את הוצאות האנרגיה על ידי הגברת פעילות השומן החום במכרסמים.

המחקר עצמו התקיים ממנובמבר 2014 ועד דצמבר 2016, וכלל 553 משתתפים שהוקצו באופן אקראי לקבלת ברברין ב -0.3 גרם פעמיים ביום ו -555 משתתפים שהוקצו לפלסבו. הגיל הממוצע של המשתתפים היה כ 57- בשתי הזרועות, מהם 65% גברים. מעט יותר (41%) בקבוצת הפלצבו סבלו מאדנומות מתקדמות בהשוואה לקבוצה הברברית (35%).

כמות המשתתפים במעקב לצורך ביצוע ניתוח המידע המלא כלל 429 מטופלים בקבוצת הטיפול ו- 462 בקבוצת הפלצבו. הניתוח הסופי, שנערך בשנת 2018 לאחר שהמטופל שנרשם האחרון סיים שנתיים של מעקב, מצא כי בקרב 155 בזרוע הברברינה ו 216 בזרוע הפלצבו נמצאו אדנומות חוזרות.

תופעת הלוואי השכיחה ביותר בשתי הקבוצות הייתה עצירות: שישה (1%) מתוך 446 מטופלים בקבוצת הברברין לעומת אחד (פחות מ- 0.5%) מתוך 478 חולים בקבוצת הפלצבו.

“יש לבצע ניסויים אקראיים נוספים כדי לשכפל את הממצאים שלנו ולחקור את תגובות המינון”, כתבה הקבוצה של פאנג, וציינה כי נערך כעת גם מחקר מעקב פתוח בכדי לחקור את הקשר בין ברברין לאדומה או סרטן המעי הגס המתקדם.

סוהי קווון, ד”ר אנדרו ט. צ’אן, ד”ר MPH, שניהם מבית החולים הכללי של מסצ’וסטס בבוסטון, כתבו בפרשנות נלווית, שהתוצאות מלהיבות : “מחקר מתוכנן היטב זה הוא העדות הראשונה לקשר סיבתי עבור ניאפלסיה של ברברין ומעי הגס אצל בני אדם, והוא מחזק עדויות ניסיוניות קודמות ומדגים הוכחה משכנעת לעקרון הפעולה הפוטנציאלי של שימוש חוזר במוצר טבעי למניעה התפתחות גידולים אלה. “

למרות התוצאות המבטיחות הללו, עם זאת, הפרשנים מזהירים כי מוקדם עדיין מדי להמליץ ​​על ברברין כטיפול משלים במסגרת הפוסט-פוליפקטומיה, והם קוראים לבדיקות נוספות להערכת התרכובת, במיוחד בשילוב עם חומרים פרמקולוגים בעלי פוטנציאל מניעה אחרים כמו אספירין.

החוקרים ציינו כי מגבלות המחקר כללו את חוסר היכולת להעריך את ריכוזי הפלזמה של ברברין ואת הקשר לאדנומות חוזרות כתוצאה מהזמינות הביולוגית הלקויה של ברברין וספיגת הדם הנמוכה שלה מהמעיים. בנוסף, מספר המרווחים והזמן של קולונוסקופיות לא הוגדרו בפרוטוקול המחקר באופן ספציפי, ושיעור הגילוי של אדנומה במעי הגס עשוי לגדול בתדירות גבוהה יותר ובמרווחים ממושכים. כמו כן, מכיוון שקולונוסקופיה עם מעי גס נקייה מאושרת לא בוצעה לאחר ניתוח כריתה ראשוני, יתכן שחלק מהנגעים הוחמצו כבר בתחילת הדרך.

בסופו של דבר, מציינים המחברים, חלק מהמשתתפים אבדו במעקב, והמחקר לא ריבד את האקראיות לפי גיל, מין ואתר ההרשמה ולא ניתח את מיקום הישנות האדנומה.

The Lancet Gastroenterology & Hepatology.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

  • צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cancer מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שתיית קפה עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת קפה נקשרה עם סיכון מופחת להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום. עם זאת, לא ידוע אם צריכת קפה עשויה […]

  • דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    הסיכון לסוכרת מסוג 2 גבוה יותר בקרב מבוגרים עם דפוסי דיאטה פרו-דלקתית ואלו הצורכים מלח בכמות רבה, בהשוואה לאלו המקפידים על דיאטה אנטי-דלקתית וצורכים כמות מלח קטנה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד DII (או Dietary Inflammatory Index), מערכת ניקוד להערכת הפוטנציאל הדלקתי של […]

  • דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה