גסטרואנטרולוגיה

לשר הבריאות יש החלטה חשובה השבוע – והוא עלול לעשות טעות/מאמר דעה מאת דר’ שלמה לבקוביץ’

שלמה לבקוביץ

ביום חמישי הקרוב ימנה שר הבריאות ניצן הורוביץ את חברי ועדת סל הבריאות – הרכב של רופאים ומומחי דעת שונים שיקבעו בסופו של יום אילו טיפולים ותרופות יכללו בסל הבריאות של כולנו. הרכב הוועדה כולל מגוון רחב של דעות, אך יש ציבור אחד חשוב, אולי החשוב ביותר, שקולו לא נשמע – ציבור החולים והמטופלים שעבורם מתקיימים הדיונים. אלה שסל התרופות הוא חלק בלתי נפרד מאיכות חייהם.

אנחנו, חברי עמותת “צו מניעה” שמהווים במשך שנים בית לחולים בסרטן המעי הגס – קוראים למשרד הבריאות ולשר הבריאות להתחיל להכיר בחשיבות האדירה שבשילוב חברי עמותות וארגוני חולים בוועדת סל הבריאות. אנשים שפוגשים מדי יום ביומו בחולים ובבני משפחותיהם, ומכירים את הקושי שבחיים בצל טיפולים כירורגיים ותרופתיים לצד תופעות לוואי לא פשוטות. זאת לאחר שב-4 ביולי 2022 שלחנו מכתב מפורט בנושא לשר הבריאות ואפילו לא זיכינו לתגובה.

עמותת “צו מניעה”, כמו ארגונים חולים נוספים, מלווה את המתמודדים עם המחלה במסעם הארוך ומסייעת להם בכל שנדרש; סיוע שחלקו לא מסופק ע”י מערכת הבריאות: הן בתחום הרפואי, הן בתחום הנפשי ובמימוש זכויותיהם.

הרגשתי שהשמיים נופלים עליי”

בניגוד למחלות אחרות, את סרטן המעי הגס ניתן למנוע בבדיקת קולונוסקופיה המומלצת מגיל 50, אך חשוב לדעת שבשנים האחרונות היא תוקפת גם צעירים יותר. “כשהרופאים הודיעו לי שאני חולה ויש לי גידול במעי, הרגשתי עדיין מצוין ללא תסמינים ואז השמיים נפלו עליי”, סיפרה לי מטופלת צעירה באחת מפגישותנו. “אחרי חודשים של טיפולים קשים: ניתוח, סטומה (שקית מלאכותית המחוברת לדופן הבטן של החולה), ניתוח נוסף, כימותרפיה, הקרנות ועוד… הגוף והנפש צללו לעומקים שאין מהם חזרה. הרופאים אמרו לי ‘זהו, הטיפולים הסתיימו, את יכולה ללכת הביתה. את בריאה'”.

לדבריה, הצוות הרפואי לא הצליח להבין מה עובר עליה. הוא לא “ראה” אותה.  עד היום, כמה שנים אחרי סיום הטיפולים, אותה חולה מתמודדת עם פוסט-טראומה ומתקשה לחזור לחיי שגרה למרות התמיכה של המשפחה וחברים. ועל המקרים האלה ידעו לספר בוועדות רק חברי העמותות והארגונים שצועדים עם החולים במסע ההחלמה.

המתנגדים לישיבת נציגי העמותות בוועדה טוענים שנציג או שניים לא יצליחו להבין בכל סוגי המחלות. טענה זאת נובעת מחוסר הבנה של מהות תפקידם: להשמיע את קולם של אלה שחיים לצד מחלה ובצל תופעות הלוואי של התרופות.

הסיסמה המקובלת בארגונים רבים בעולם : “Nothing About Us Without Us” (אל תאמרו כלום עלינו בלעדינו) – משמעותה שהחברים הממונים לא יוכלו לקבל החלטות שמשפיעות על ציבור מסוים, מבלי לשמוע את דעת נציגיו.

ארגוני החולים מייצגים כ-20% מתושבי מדינת ישראל – חולים כרוניים וחולים הנזקקים לטיפולים בטכנולוגיות רפואיות חדשות. איך יכול להתקבל על הדעת שבדיוני ועדת הסל לא יינתן ייצוג של ממש לציבור החולים? אלה שעבורם קמה הוועדה מלכתחילה.

אני פונה לשר הבריאות ניצן הורוביץ בשם ציבור החולים בבקשה דחופה לאפשר את השתתפות נציגי ארגוני החולים בדיוני ועדת הסל – עם ייצוג קבוע בהרכב חברי ועדת הסל, במתכונת ובהרכב שיוסכמו בתיאום עם נציגי משרד הבריאות. תן לנו להשמיע את קולם של החולים לגבי התרופות, המכשירים והשירותים שוועדת הסל בוחרת לממן. מדובר בהזדמנות היסטורית. ועכשיו, הכדור בידיים שלך.

דוקטור שלמה לבקוביץ’ מנהל בהתנדבות את עמותת “צו מניעה” – לטיפול ומניעת סרטן
המעי הגס

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה