במרוצת השנים טכנולוגיות חדשות שינו את מתכונת הטיפול באבנים ובימים אלה ניתוחים פתוחים לטיפול באבנים הם נדירים ביותר וכיום רוב הטיפולים מבוצעים באופן זעיר פולשני (חוץ גופי, מילעורי או דרך השופכה).
מטרת הסקירה של המאמר היא לתת לנו תובנות כאשר אנחנו מקיימים דיון עם מטופל בנושא אורטרוסקופיה במרפאה מחוץ לבית החולים או כבר בבית החולים.
המאמר המוצג מובא מעיתון ה UROLOGY (Gold journal) במאמר נבדקו גורמי הסיכון לתופעות לוואי לאחר אורטרוסקופיה כטיפול במחלת אבנים במערכת השתן העליונה במבוטחי תוכנית הביטוח US Medicare. הביטוח כולל אנשים מעל גיל 65 או צעירים יותר עם נכויות. העבודה הינה רטרוספקטיבית. נסקרו 290,610 תביעות של המטפלים על ביצוע אורטרוסוקפיה שבוצעו בין השנים 2019 עד 2023. יותר מ 80% מהפעולות בוצעו בבתי חולים. גורמי הסיכון סוכמו לפי הקודים של 10 ICD . גורמי הסיכון שנבדקו היו: גיל (מעל 70) נוכחות סטנט במערכת השתן לפני הפעולה, מין , דלקת בדרכי השתן 3 חודשים לפני הפעולה, סוכרת, מאורע של ספסיס בעבר, דלקות שתן חוזרות, מדד צ'רלסטון (בו מוערכת התחלואה לפי אבחנה ראשית ואבחנות נוספות של מחלות) מעל 7, מחלת לב איסכמית. באוכלוסייה כללה 64% מטופלים מעל גיל 70, סטנט במערכת השתן היה ל 60% מהמטופלים. היחס בין גברים לנשים היה כמעת שווה (נשים 46%). מהמטופלים 21% עברו שתי אורטרוסקופיות. גורם סיכון אחד נמצא ב 95% מהמטופלים וב 76% נמצאו 2 גורמי סיכון.
כל גורמי הסיכון נמצאו קשורים למאורע של ספסיס לאחר הפעולה. המשמעותיים ביותר היו היסטוריה של ספסיס בעבר, מחלת לב איסכמית, ודלקות שתן חוזרות ב 6 חודשים הקודמים לאורטרוסקופיה. תמותה הייתה נדירה וב 1% אצל המטופלים עם מדד צ'רלסטון גבוה ובאלה עם מחלת לב איסכמית. כאשר בוחנים את האוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65 שנכללה בסקירה הזו רק 5.6% היו ללא גורמי סיכון. לסיכום מטופלים עם גורמי סיכון העוברים אורטרוסוקופיה חשופים יותר מאחרים למאורע של ספסיס. אשפוז בטיפול נמרץ משך אשפוז ממושך ובאחוזים קטנים גם תמותה. נראה שמטופלים מבוגרים עם גורמי סיכון שמוזכרים במאמר זקוקים להתייחסות מתאימה אולי עם הכנה טובה יותר מבחינת כיסוי אנטיביוטי, איזון מחלות הרקע ועוד.
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין עוסק בכל ענפי האורולוגיה עם התמקצעות מיוחדת בכל הקשור להפרעות בתפקוד מיני. עבד כרופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) כמנהל המרפאה האורולוגית. בהמשך עבד כרופא בכיר ביחידה לניו-אורולוגיה במרכז הרפואי ע"ש רמב"ם.
Risk Factors for Adverse Outcomes Following Ureteroscopy for Stone Management in US Medicare Patients
Monga M, Sato R, White J, Mehendale S, Boulmani M, Mashruwala H, Traxer O. Risk Factors for Adverse Outcomes Following Ureteroscopy for Stone Management in US Medicare Patients. Urology. 2025 Feb 18:S0090-4295(25)00181-5. doi: 10.1016/j.urology.2025.02.021. Epub ahead of print. PMID: 39978600.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!