כירורגיה כללית

המלצות ראשונות מסוגן בנושא מניעת מעשי אובדנות (National Action Alliance for Suicide Prevention)

איגוד ה-National Action Alliance for Suicide Prevention פרסם המלצות ראשונות מסוגן לשיפור הטיפול הסטנדרטי בחולים בסיכון לאובדנות. ההמלצות המעשיות, מבוססות-ראיות, כוללות בדיקות סקר של מטופלים בסיכון מוגבר לאובדנות, פיתוח תכנית התערבות ותכנית גיבוי וכן מעקב מסודר.

ההמלצות מיועדות למטפלים העובדים בתחום בריאות הנפש והפרעות התנהגות, מטפלים ראשוניים ואנשי צוות רפואי בחדרי מיון. המומחים טוענים כי ניתן להתייחס למניעת אובדנות בדומה למניעה של מחלות רפואיות שונות, דוגמת מחלות לב וכלי דם. טיפול סטנדרטי במחלות לב כולל קרדיולוגיה התערבותית, בשילוב עם המלצות למניעה, כולל שינויי תזונה וטיפול תרופתי.

מנתוני ה-CDC עולה כי אובדנות הינה הגורם העשירי בשכיחותו המוביל לתמותה בארצות הברית. למעלה מ-44,000 מקרי תמותה עקב אובדנות תועדו בשנת 2015. בקרב אלו בגילאי 15-34 שנים, אובדנות הינה הגורם השני בשכיחותו לתמותה. שיעור מקרי התמותה עקב אובדנות עלה משמעותית בין 2000 ו-2015 מ-10.44 ל-13.26 מקרים ל-100,000 אנשים.

אובדנות הינה נושא חשוב במקצוע הרפואה. לפחות שני שליש ממקרי התמותה עקב אובדנות תועדו כ-30 ימים לאחר מגע רפואי, בין אם מדובר בפניה לחדר מיון, טיפול אצל רופא המשפחה או פניה לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

הרעיון כי מניעת אובדנות תהווה חלק מהטיפול הרפואי הינו נקודה חדשה מאוד. לשיפור זיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לאובדנות, המומחים מאמינים כי יש לכלול בדיקות סקר בכל נסיבות טיפול רפואי. הם אינם ממליצים על בדיקות סקר אוניברסאליות; הם ממליצים על בדיקות סקר של מטופלים עם אבחנה של מחלה פסיכיאטרית או הפרעת שימוש בחומרים וכן אלו הפונים לטיפול בשל מצבים אלו.

ישנם כלים רבים להערכת סיכון מוגבר לאובדנות, אחד מהם הוא שאלון PHQ (Patient Health Questionnaire). מחקר שכלל עשרות אלפי משתתפים שהשלימו את השאלון מצא כי רוב מקרי האובדנות תועדו בקרב אלו שהעידו כי סבלו ממחשבות אובדניות. כלי סקירה מוכח נוסף הוא Columbia Suicide Severity Rating Scale. שני הכלים הללו נוחים לשימוש ודי רגישים.

אחת ההמלצות החדשות היא לכלול התערבויות קצרות. יש עדויות מהעשור האחרון לפיהן התערבויות אלו עשויות להיות מאוד יעילות. במידה ולמטופל מחשבות אובדניות אודות אמצעי ספציפי לביצוע המעשה, אזי ההתערבות תסייע למטופל להפחית את הסיכון הספציפי למשל דרך אחסון כלי נשק או בקבוקי תרופות. חשוב ליצור מרחק מסוים בין המטופל ובין הדחפים הללו.

המומחים מודעים לכך שהפניות רבות לשירותי בריאות הנפש ייכשלו, בשל זמני ההמתנה הבעייתיים או מאחר והמטופל מסתייג מטיפול זה. הם גם מכירים בכך שבחדרי מיון קיים קושי אמיתי לזהות חולים אובדניים. הם היו מעדיפים שאנשי הצוות בחדרי מיון ישלימו הערכת אובדנות במקרים של פציעה שייתכן והמטופל גרם לעצמו או כאשר מדובר במטופל עם אבחנה פסיכיאטרית או טיפול ספציפי.

המלצה נוספת היא מעקב ביום שאחרי, בין אם באמצעות טלפון או הודעת טקסט, במטרה לשאול על מצבו של המטופל. העדויות לקשר קצר זה הן מאוד ברורות. הדבר עשוי להיות ישים במיוחד בחולים לאחר שחרור ממוסד פסיכיאטרי. מאחר וידוע כי האוכלוסיה בסיכון הגבוה ביותר לאובדנות היא של מטופלים אשר שוחררו מבית חולים יום קודם, ייתכן כי יש מקום להשלים שיחת מעקב לאחר לפחות 48 שעות.

המלצות אלו עושיות לסייע בשינוי פני מערכות טיפול רפואי בכל הנוגע להערכה, טיפול ומניעת התנהגות אובדנית.

National Action Alliance for Suicide Prevention

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה