גריאטריה

תוצאות מאכזבות ל-Spironolactone בטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור (JAMA)

טיפול בן שנה ב- Spironolactone לא הביא לשיפור ביכולת הגופנית, בתסמינים או במדדי איכות החיים של חולים במחקר מבוקר-פלסבו שכלל למעלה מ-400 חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה של חדר שמאל של 50% ומעלה . עם זאת, הטיפול הביא לשיפור משמעותי במדדים אקוקרדיוגרפיים להערכת התפקוד הדיאסטולי.

למרות שהגישה נבחנה במחקרים אחרים, מחקר Aldo-DHF (Aldosterone Receptor Blockade in Diastolic Heart Failure) אינו מספק תקווה רבה כי חסימת אלדוסטרון תהיה הטיפול לו חיכו זמן רב עם תועלת ברורה בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 3,445 חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה של 45% ומעלה, שהיו במעקב אחר תוצא סיום עיקרי שכלל תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אשפוז עקב אי-ספיקת לב, או דום לב.

המחקר נערך בעשרה מרכזים בגרמניה ואוסטריה, עם 422 חולים עם אי-ספיקת לב בדרגה 2-3 לפי סולם NYHA, מקטע פליטה של 50% ומעלה, עדות אקוקרדיוגרפית להפרעה בתפקוד דיאסטולי ושיא VO2 נמוך מ-25 מ”ל לק”ג לדקה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Spironolactone במינון 25 מ”ג ליום, או פלסבו.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לפלסבו, Spironolactone לווה בשיפור משמעותי בתפקוד הדיאסטולי (p<0.001) ואינדקס מסת חדר שמאל (p=0.009), עם שינויים חיוביים ברמות Natriuretic Peptide (p=0.03).

מעבר להעדר התועלת על שיא VO2, התסמינים ואיכות החיים עם חסימת אלדוסטרון, מרחק הליכה בשש דקות והערכת GFR נפגעו מעט (p=0.03 ו-p<0.001, בהתאמה) וערכי אשלגן בדם עלו מעט (p<0.001).

החוקרים בהחלט מאוכזבים מעט מהתוצאות, לאור העדר שינוי ביכולת התפקודית, החשובה מאוד באוכלוסיית חולים זו. אמנם חל שיפור בתפקוד הדיאסטולי, אך לא חלו שינויים בנקודות החשובות עבור החולים.

JAMA 2013; 309:781-791

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך