המטו-אונקו ילדים

8 ימים לבחירות לכנסת ה-24:כיצד מבטיחות המפלגות לטפל במערכת הבריאות בכנסת הבאה ? (הודעת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות)

באירוע “בוחרים בריאות” של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות השתתפו נציגי המפלגות המתמודדות לכנסת ה-24 והציגו את התוכנית שלהם לטיפול במערכת הבריאות. איזו מפלגה בחרה להאשים את הממשלה במחדלי הטיפול בקורונה? מי סבורה שיש צורך להקים קופת חולים חמשית? ומי בעד להעלות את מס הבריאות לאזרחים? שר הבריאות אדלשטיין: “הוספנו מיליארדים לתקציב הבריאות זו חובה גם לשנים הבאות”. המפלגות שבלטו בהעדרן: ימינה ויהדות התורה

שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין התארח היום (יום ב’) בכנס “בוחרים בריאות” של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. בראיון עם הפרשן הכלכלי של חדשות 13 מתן חודורוב התייחס אדלשטיין לתקציב מערכת הבריאות בתקופה שאחרי הקורונה: “בקרב הזה השאלה אם למדנו לקחים. הצלחנו להביא תוספת גדולה של צוותים רפואיים ועדיין צריך עוד כוח אדם. החשש שלי שיגידו: הוספנו עשרות מיליארדים למערכת הבריאות. כרגע זה הזמן להתמקד בחינוך, רווחה, ביטחון. זאת תהיה טעות מרה כמובן אם יזנחו את תקציב מערכת הבריאות. הקורונה לימדה אותנו בדיוק להיפך – השקעה במערכת הבריאות היא השקעה חכמה לטווח רחוק”.

על הקרב לרכישת החיסונים אמר אדלשטיין: “אילו היינו הולכים בגישה של כמה שביקשו לשמור על חצי שקל בזמן שהבית בוער – לא היה אפילו מתחסן אחד בישראל”.

על בכירי המשרד אמר: “השלישייה המובילה (פרופ’ חזי לוי, פרופ’ נחמן אש וד”ר שרון אלרעי-פרייס) היא שלישייה שהזמנתי אותה להגיע לאתגר איתו אנחנו מתמודדים. תמיד עמדתי כחומה בצורה מול כל מיני התקפות עליהם, בדרך כלל מהעולם הפוליטי, כי ידעתי שאני עובד עם אנשי המקצוע”.

על גורמים פוליטיים פופוליסטיים שתוקפים את ההתנהלות המאבק בקורונה: “ביקרתי ברוב מחלקות הקורונה בישראל. כדאי לשאול שאלות נוקבות את האנשים שסיפרו ש”הכל שטויות” ו”צריך לפתוח הכול” ו”אתם מגזימים”, גם במסווה של דאגה לחלשים. אנחנו בגופנו הגנו על הצורך לא להגיע למצב של יותר ויותר חולים”.

התייחסות המפלגות לתפקוד הממשלה:

שרת התיירות אורית פרקש הכהן (כחול לבן): “היו דברים שהצלחנו והיו דברים שלא. השפענו מתוך הממשלה גם בנושא הבריאותי. כך למשל דרשנו בממשלה דיון על ועדת החריגים, נלחמנו על פתיחת המסחר. יש דברים שלא היו קורים אלמלא היינו בממשלה. הצלחנו בפיתוח של ירוקים בתיירות, הובלנו לפתיחת צימרים וכדומה. אני חושבת שלמערכת הביטחון בכלל ולפיקוד העורף בפרט היה תפקיד אדיר וגדול בקורונה. בנט כתב ספר על המגפה אבל לא ניהל ככה את פיקוד העורף”.

ח”כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): “להגיד שנשפכו מיליארדים זה לא להבין את המציאות. שפכו מיליארדים אבל זה מעט מידיי ומאוחר מידיי. התחקרי על מלחמת יום כיפור יהיה קטן לעומת התחקיר שיעשו על הקורונה. המחשבה שנשף כסף רב על מערכת הבריאות וזה מה שיציל אותה זו הטעיה של המציאות. המחלקות הפנימיות עמדו בחזית העשייה ולא קיבלו את המענה הנדרש. הרבה אנשים לא הגיעו לבתי חולים ונמנעו מהטיפול אותם לא סופרים במניין המתים”

ח”כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): “מנכ”ל פייזר אמר שנתניהו הוא אובססיבי וזה נכון. הוא אובססיבי לנעול את הפרוטוקולים של ישיבות הקבינט למשך 30 שנה. קל לשלוח את השב”כ לטלפונים של כולנו כי לא פיתחו כלים אפקטיביים יותר”.

ח”כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): “הסגר היה שערורייה. אי האמון של הציבור נרכש בגלל זיג זג של הממשלה ובגלל החלטות תמוהות ולא ברורות. הציבור אומר לעצמו שאם החלטות הממשלה בקורונה חסויות לשלושים שנה, אז איך אפשר להאמין לה?!”

קבלת החלטות הממשלה בנוגע למשבר הקורונה

שרת התיירות אורית פרקש הכהן (כחול לבן): “לטעמי היו רגעים שהשיקולים בממשלה היו פוליטיים ולא עניינים. לא הבנתי מדוע שאנחנו הבאנו מומחים שהסבירו את המשמעות של הנזקים הנפשיים והבריאותיים של הסגר וביקשנו לפתוח את הכלכלה, ראינו שראש הממשלה מקליט את עצמו אומר לגנץ ולי ‘יש לכם דם על הידיים’. אין מילים לתאר את החרפה שראש ממשלה מוביל אותנו לבחירות רביעיות דווקא בתקופת הקורונה”.

איך המפלגות יפעלו לחזק את מערכת הבריאות?

שרת התיירות אורית פרקש הכהן (כחול לבן): “לא החסירו משאבים במערכת הבריאות במגפה ואני חושבת ומאמינה שהמערכת תעבור תחזוקה  ותקצוב. צריך להוסיף כוח אדם”.

הילה שי וזאן (תקווה חדשה): “אנחנו רוצים להוסיף קופת חולים בישראל. בפריפריה יש נוכחות בעיקר של קופת חולים אחת. קופת חולים מוציאה 300 אלף שקל על שיווק ואחד המנכ”לים של קופות החולים אמר לי תגבילו אותנו. אנחנו רוצים להגדיל את התחרות וגם ניתן תמריצים לקופות להיכנס לעוד מקומות בפריפריה” .

הילה שי וזאן (תקווה חדשה): “ישראל בלי תקציב כבר שנתיים. לא הגיוני שמשרד הבריאות מחזיק 50% מבתי החולים. נקים רשות אשוז ממשלתית, ומשרד הבריאות יישאר כרגולטור המפקח. לא הגיוני שהשיקול הכלכלי יקבע כמה ימים המטופל יאושפז”.

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): “יש המון דברים לטפל בהם בערכת הבריאות. בבתי החולים יש צפיפות נוראית ויש המון חולים כרוניים שצריכים לעבור לטיפול בקהילה ואנחנו נדאג לזה”.

העלאת מס בריאות לאחר סיום המגפה:

ח”כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): “לא נעלה את מס הבריאות בשלב הזה. אנחנו נבדוק לאן הלך הכסף בשנים האחרונות ונגלה הפתעות. תחום הבריאות יהיה נושא חשוב בסדר היום שלנו”.

אמילי מואטי (העבודה): “צריך להטיל מיסוי ירושות על מנת להוסיף תקציב לשיקום של מערכת הבריאות. בצרפת זה מכניס בין 12-16 מיליארד אירו בשנה. בישראל חוששים שעשירים יברחו אבל זה מס צודק”

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): “כדי לשקם את מערכת הבריאות, לא צריך להעלות מיסים. את הכסף יש להביא ממלחמה בשוק השחור”

עופר כסיף (הרשימה המשותפת): “צריך להגדיל את התקציב למערכת באמצעות מס פרוגרסיבי וצריך להחזיר את המס המקביל על מעבידים”

ח”כ משה אבוטבול (ש”ס): “צריך לשנע תקציבים ממשרד הבריאות למערכת הבריאות. זה צריך לבוא מתקציב הביטחון לאור העובדה שיש הסכמי שלום עם עוד ועוד מדינות. כדי להעביר כסף למערכת הבריאות צריך להגדיל את מרצון של הרופאים כי אנחנו נשארים במחסור של רופאים וצריך לתת הטבות לרופאים שישרו במערכת כדי לנהוע מעבר שלהם לחול.

ח”כ תמר זנדברג (מר”צ): יש לנו תוכנית כלכלית לשיקום מערכת הבריאות אנחנו חושבים שצריך להגדיל את הגרעון ולהטיל מס מיליארדים 2.5% מההון של ה-120 הכי עשירים במדינה באופן חד פעמי. יש לנו הרבה הצעות למיסוי למימון שירותים אזרחיים ואני לא פוחדת מהעלאת מס גם לשירותי בריאות”.

איזו מפלגה רוצה את תיק הבריאות?

הילה שי וזאן (תקווה חדשה): “אנחנו לא עוסקים בחלוקת תיקים אבל תיק הבריאות הוא תיק חשוב ואנחנו נרצה להחזיק אותו בידינו ונמנה אדם שמכיר את התחום היטב. ד”ר יפעת שאשא ביטון מתאימה להיות שרת החינוך בגלל הרקע המקצועי שלה”.

אמילי מואטי (העבודה): “למפלגת העבודה יש תוכנית לגבי כל משרד שנקבל”.

ח”כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): “להיות באופוזיציה משפיע יותר כי אין חובה של משמעת קואליציונית. השאיפה שלנו לפקח על עבודת הממשלה ובמידת הצורך לרסן ולמנוע. אנחנו לא שוללים כניסה לממשלה, תלוי מה יהיו קווי היסוד שלה”

פרופ’ לאוניד אידלמן (ישראל ביתנו): “אני לא אהיה חבר כנסת, אני מתמודד רק על תפקיד שר הבריאות.

הגדלת תקציב סל התרופות:

אמילי מואטי (העבודה): “אין דבר כזה שיש טיפולים שלא יינתנו בסל התרופות. אין מקום לפוליסות ביטוח בריאות ושאנשים ירכשו תרופות מכיסם. בישראל עושים טובה שמכסים עשרה אחוז מעלות התרופה. ההסתכלות היא רק דרך הגרוש של הלירה וזו הסתכלות מעוותת”.

ח”כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): “אנחנו תומכים בעדכון קבוע של 2% קבוע לסל הבריאות וזה ייתן מענה לשינויים טכנולוגיים ולגידול באוכלוסייה”

ח”כ תמר זנדברג (מרצ): “טוב מאוד שתקציב הסל גדל, אבל צריך אפילו יותר. תקציב הבריאות נופל בלמעלה מחצי מממוצע הOECD. אנחנו לא חוששים להגדיל את הגרעון. ומציעים להגדיל את יחס החוב-תוצר. זה משהו שאפשר לעמוד בו”.

ניתן לצפות באירוע בלינק הבא: https://vimeo.com/523720058 (החל מ1:25:39 והלאה)

הערת המערכת: אפשר היה לצפות לאחר שנת הקורונה שעברנו שמדיניות מערכת הבריאות תהווה מוטיב מרכזי בקמפיין הבחירות של כל המפלגות..וזה לא  ממש קורה…עדיין..

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה