במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר PRIMA II, מהן עולה כי הנחיית הטיפול באי-ספיקת לב לא-מפוצה להשגת ירידה של מעל 30% ברמות NT-proBNP לאחר התייצבות קלינית, לא הובילה לשיפור התוצאות לאחר שישה חודשים.
מטרת המחקר הייתה לבחון אם טיפול בהנחיית NT-proBNP בחולים עם אי-ספיקת לב לא-מפוצה מוביל לתוצאות טובות יותר, בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר, להערכת ההשפעה של טיפול בהנחיית NT-proBNP בחולים מאושפזים בשל אי-ספיקת לב חדה ליעד מוגדר מראש של ירידה מעל 30% בריכוז NT-proBNP מהקבלה עד השחרור מאשפוז, בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי. המחקר התמקד בחולים עם רמות NT-proBNP של מעל 1,700 ננוגרם/ד”ל. לאחר השגת התייצבות קלינית, 405 חולים חולקו באקראי לטיפול קונבנציונאלי או טיפול בהנחיית NT-proBNP.
תוצא הסיום העיקרי היה כפול, תוצא משולב של תמותה מכל-סיבה ואשפוזים חוזרים בשל אי-ספיקת לב בתוך 180 ימים ומספר הימים שהחולים שרדו מחוץ לבית חולים במהלך 180 ימים. תוצאי סיום משניים כללו את התמותה מכל-סיבה לאחר 180 ימים, אשפוזים חוזרים בשל אי-ספיקת לב בתוך 180 ימים ותוצא משולב של תמותה מכל-סיבה ואשפוזים חוזרים בשל אי-ספיקת לב בתוך 90 ימים.
מהתוצאות עלה כי שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים בקבוצת הטיפול בהנחיית NT-proBNP שוחררו לביתם עם ירידה של מעל 30% ברמות NT-proBNP (80% לעומת 64%). למרות זאת, טיפול בהנחיית NT-proBNP לא הוביל לשיפור משמעותי בתוצא משולב של תמותה מכל-סיבה ואשפוזים חוזרים בשל אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.96, p=0.99), או חציון מספר הימים ששרדו מחוץ לבית חולים (178 לעומת 179 ימים עם טיפול בהנחיית NT-proBNP לעומת טיפול קונבנציונאלי, P=0.39). טיפול בהנחיית NT-proBNP גם לא הביא לשיפור משמעותי באף אחד מהתוצאים המשניים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!