במחקר תצפיתי גדול של מטופלים המקבלים דיאליזה כלייתית ביתית, המודיאליזה ביתית הציגה שיפור בתוצאות קרדיווסקולריות מרכזיות בהשוואה לדיאליזה צפקית. המחקר כלל יותר מ-68,000 מטופלים שהחלו דיאליזה ביתית בין 2005 ל-2018, עם מעקב ממוצע של 1.8 שנים. מטופלים שטופלו בהמודיאליזה ביתית הראו סיכון מותאם נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים וסיכון מופחת של 17% לתסמונת כלילית חריפה בהשוואה לדיאליזה צפקית.
בנוסף, המודיאליזה ביתית הייתה קשורה לסיכון נמוך ב-22% למוות קרדיווסקולרי וסיכון נמוך ב-8% למוות מכל סיבה בהשוואה לדיאליזה צפקית. ד”ר סילבי שאה, הכותבת הראשית, שיערה כי התוצאות הקרדיווסקולריות המשופרות עם המודיאליזה ביתית עשויות לנבוע מניהול נוזלים טוב יותר וסילוק מומסים יעיל יותר בדם.
עם זאת, מומחים ציינו מספר הסתייגויות חשובות. ד”ר אלן ס. קליגר הדגיש כי ההתאמה במחקר אינה כוללת את כל הבדלי גורמי הסיכון הבסיסיים בין שתי הקבוצות, כגון תמיכה ביתית טובה יותר או פחות שבריריות בקרב אלו שבחרו המודיאליזה ביתית. בנוסף, המחקר לא כלל נתונים על תפקוד הכליות השאריתי (residual kidney function) של המטופלים, גורם משמעותי בתמותה של מטופלי דיאליזה.
במאמר מערכת, ד”ר ג’פרי פרל ועמיתיו טענו שיש לטפל בפערים בטיפול כדי למנוע אירועים קרדיווסקולריים באוכלוסייה בסיכון גבוה, ללא קשר לסוג הדיאליזה. הם ציינו שההבדל הקטן בין סוגי הדיאליזה הביתית לא צריך להיות גורם מכריע בבחירת סוג הטיפול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!