מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את ההשפעות ההמו-דינמיות של מתן פרופילקטי של milrinone לפגים המצויים בסיכון לזרימת דם ירודה ב- superior vena cava(ה-SVC) ונבדקת היעילות הפרלימינרית ובטיחותו של המינון האופטימלי.

המחקר הפרוספקטיבי, בעל מבנה ה- open-labelנערך בשני שלבים. בשלב הראשון נערכה העלאה של המינון בשתי קבוצות של נבדקים. אינפוזיות של milrinone במינון של 0.25μg/kg לדקה ניתנו ל-8 נבדקים ובמינון של 0.5μg/kg לדקה ניתנו ל-11 נבדקים בין גיל 3 שעות לגיל 24 שעות.

מודל פרמקו-קינטי של האוכלוסיה שימש לפיתוח מרשם מינון אופטימלי. לאחר מכן קיבלו 10 ילודים טיפול במינון של 0.75μg/kg לדקה במהלך 3 שעות, ואחר-כך במינון של 0.2μg/kg לדקה עד גיל 18 שעות.

במהלך המחקר נוטרו בילודים לחץ הדם, סדרת אקו-קרדיוגרמות, ורמות ה- milrinoneבדם. מדד התוצאה הראשוני היה שמירה על זרימת SVC גבוהה מ-45mL/kg לדקה לאורך 24 השעות הראשונות.

זרימה ירודה ב-SVC הופיעה ב-36% מהתינוקות בשתי קבוצות מינון הטיפול (0.25μg/kg לדקה ו- 0.5μg/kg לדקה). לרמות ה- milrinoneבדם בשני המינונים לקח זמן ממושך להגיע לטווח המטרה והן הצטברו מעל טווח זה בתוך 24 שעות.

במינון שבין 0.2μg/kg ל-0.75μg/kg לדקה לא נמצאה באף אחד מהילודים זרימה נמוכה מ-45mL/kg לדקה ב-SVC, בהשוואה לשיעור של 61% שהתקבל בנבדקי ביקורת היסטורית. ב-4 ילודים נדרש מתן טיפול אינוטרופי נוסף לתמיכה בלחץ הדם. רמות הטיפול בדם נמצאו בתוך טווח המטרה ב-9 מתוך 10 התינוקות.

החוקרים השתמשו במודל פרמקו-קינטי באוכלוסיה על-מנת לבחון מהו המינון האופטימלי הטיפול והם מסיקים כי יעילותה ובטיחותה של גישה מניעתית זו לתמיכה במחזור הדם מעודדות, אך הממצאים אינם חד-משמעיים. הם אינם ממליצים על שימוש ב- milrinoneבפגים מחוץ למערך המחקרי.

306-313 Journal of Pediatrics, Volume 148, Issue 3, Pages

הערות עורך:

מילרינון הינה תרופה הקונה את מקומה לייצוב המודינמי בקבוצות אוכלוסייה שונות. עתה נותר לחכות ולראות האם יש לה השפעה מטיבה על הפגים אם לאו.