נוירואימונולוגיה

פרוביוטיקה יעילה עבור דיכאון מג’ורי? (JAMA Psychiatry)

כאב ראש מיגרנה דיכאון
מחקר חדש הראה כי הוספת פרוביוטיקה לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון עשויה להפחית את התסמינים בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון מג'ורי

מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Psychiatry ב-14 ביוני 2023 הראה כי הוספת פרוביוטיקה לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון עשויה להפחית את התסמינים בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון מג’ורי (MDD – Major depressive disorder). בסוף מחקר שארך 8 שבועות, משתתפים שהגיבו באופן חלקי לתרופות נוגדות דיכאון, הגיבו בצורה טובה יותר לאחר נטילת פרוביוטיקה בהשוואה למטופלים שנטלו פלצבו. החוקרת הראשית, ד”ר ויקטוריה ניקולובה, המכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומדעי המוח בקינגס קולג’, לונדון, בריטניה, אמרה כי “למרות שהממצאים מאוד מבטיחים ומרגשים, הם רק הצעד הראשון, ויש צורך במחקרים גדולים יותר”.

ההערכה היא כי עד 60% מהמטופלים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון עבור MDD אינם משיגים תגובה מלאה. בהתבסס על הקשר בין המח למערכת העיכול, החוקרים ערכו מטה-אנליזה שכללה שבעה מחקרים ומצאו כי פרוביוטיקה הראתה יעילות בהפחתת תסמיני דיכאון כאשר נלקחה בנוסף לתרופות נוגדות דיכאון. בהמשך המחקר, החוקרים גייסו משתתפים משירותי בריאות ראשוניים ומשניים, וכך נאספו נתונים מ-49 מבוגרים שאובחנו עם MDD עם תגובה חלקית לתרופות נוגדות דיכאון, שמדורגת בציון מעל 13 במדד HAMD-17 (Hamilton Depression Rating-17). מחצית מהמשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת תוסף פרוביוטיקה למשך 8 שבועות. בתחילת המחקר, לאחר 4 שבועות ובסיום המחקר, החוקרים העריכו את רמת הדיכאון בקרב המשתתפים באמצעות HAMD-17, שאלון IDS (Inventory of Depressive Symptomatology). כמו כן, חרדה הוערכה באמצעות מדד HAMA (Hamilton Anxiety Rating Scale).

תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לקבוצת הפלצבו, לקבוצת הפרוביוטיקה היה שיפור רב יותר בתסמיני דיכאון לפי HAMD-17 (שבוע 4: SES 0.70, 95% CI 0.001-0.98) ו-IDS Self Report (שבוע 8: SES 0.64, 95% CI 0.03-0.87). כמו כן, קבוצת ההתערבות חוותה גם שיפורים גדולים יותר בתסמיני החרדה על פי מדד HAMA (שבוע 4: SES 0.67, 95% CI 0-0.95. שבוע 8: SES 0.79, 95% CI 0.06-1.05).

לכתבה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

  • תוצאות מבטיחות לטיפול פומי כנגד נרקולפסיה (מתוך הודעת חברת Takeda)

    תוצאות מבטיחות לטיפול פומי כנגד נרקולפסיה (מתוך הודעת חברת Takeda)

    חברת Takeda הודיעה על תוצאות חיוביות במחקר בשלב 2b להערכת התכשיר הניסיוני TAK-861, אגוניסט לקולטן לאורקסין, בטיפול בחולים עם נרקולפסיה מסוג 1.   על-פי ההודעה לעיתונות, במחקר האקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, נכללו 112 חולים. מהנתונים עולה כי הטיפול התרופתי ב-TAK-861 הדגים שיפור מובהק סטטיסטית ומשמעותי קלינית במדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים של ערות, בהשוואה לפלסבו, לאחר 8 שבועות, […]

  • תוצאות מבטיחות למתן תוך-ורידי של Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי ביחידות ניידות (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    תוצאות מבטיחות למתן תוך-ורידי של Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי ביחידות ניידות (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference עולה כי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי, מתן תוך-ורידי של Tenecteplase ביחידת שבץ מוחי ניידת הוביל לתוצאות טובות יותר בהשוואה למתן עירוי Alteplase, כאשר לא תועדו הבדלים משמעותיים בין שתי גישות הטיפול במשך הזמן שחלף מהגעה ליחידה הניידת לטיפול באירוע מוחי ועד למתן הטיפול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר […]

  • שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות לקשישים המשפרות את המוטיבציה ומציעות תמיכה עשויות להקל על תסמיני דיכאון ולסייע בהפחתת תחושת הבדידות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Healthy Longevity. בחלק ממחקר Behavior Activation in Social Isolation נכללו 435 משתתפים (62% נשים) בגילאי 65 שנים ומעלה עם מכלול בעיות רפואיות ארוכות-טווח באנגליה וויילס. המשתתפים המתאימים למחקר, […]

  • מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת CNS Neuroscience & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דיכאון עשויים להשפיע על הניידות ושיווי המשקל של חולים עם מחלת פרקינסון, כאשר עם עליה בחומרת תסמיני דיכאון חלה החמרה במדדי ניידות ויציבות החולים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-רגרסיה במטרה לבחון את הנתונים בספרות הרפואית אודות מדדי […]

  • עליה מהירה בשיעורי יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופתי בארצות הברית (Neurology)

    עליה מהירה בשיעורי יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופתי בארצות הברית (Neurology)

    שיעורי הימצאות יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופתי בארצות הברית עלו משמעותית בין השנים 2015 עד 2022. בנשים שחורות והיספאניות תועדה העלייה הגדולה ביותר בשיעורים אלו, ככל הנראה עקב שיעורים גבוהים יותר של השמנת-יתר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר TriNetX US Collaborative Network להערכת שיעורי הימצאות יתר לחץ תוך-גולגולתי, מחלה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה