מתוצאות מחקר חדש, המפורסמות בגליון 16 בפברואר של NEJM עולה כי שילוב תוספי ויטמין D עם סידן בנשים לאחר מנפאוזה ובקשישות, אמנם משפר את צפיפות העצם, אך אינו מקטין את הסיכון לשבר בירך ומגביר את הסיכון לאבני כליות. ניתוח שני של הנתונים הראה כי השילוב לא הקטין את הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום (CRC), אך החוקרים חושבים שייתכן והתוצאות נבעו מתקופת המעקב הקצרה ו/או מינון בלתי-מספיק.

עדיין קיימת מחלוקת באשר ליעילות שילוב סידן עם ויטמין D למניעת שברים בירך ובאזורים אחרים, בנשים בריאות לאחר מנפאוזה. בשני מחקרים שנערכו לאחרונה נראה כי סידן עם ויטמין D (1,000 מ”ג סידן ו-800 IU של Vitamin D3) לא הקטין את הסיכון לשברים, שאינם שברי חוליות, בנשים מבוגרות.

במחקר השתתפו 36,282 נשים לאחר מנפאוזה, בגילאי 50-79. הנשים חולקו באקראי לטיפול ב-1,000 מ”ג סידן בצורת Calcium-Carbonate עם 400 IU ויטמין D3 ביום, או פלסבו. במהלך תקופת מעקב של 7 שנים, נבדקו הנשים לשברים וצפיפות עצם.

בהשוואה למטופלות פלסבו, שילוב סידן עם ויטמין D לווה בצפיפות עצם בירך גבוהה יותר ב-1.06% (P<0.01). בהתבסס על ניתוח התוצאות, חושב Hazard Ratio למטופלות סידן + ויטמין D של 0.88 לשברי ירך (95% CI = 0.72-1.08), 0.90 לשברי עמ”ש (95% CI = 0.74-1.10), ו-0.96 לשברים בכלל (95% CI = 0.91-1.02).

עם זאת, מטופלות סידן+ויטמין D היו בסיכון מוגבר לאבנים בכליות (HR=1.17, 95% CI = 1.02-1.34). צמצום נתונים מנשים שלא נענו לטיפול במחקר הביא לירידה ב-HR עבור שברים בירך ל-0.71 (95% CI = 0.52-0.97).

מגבלות המחקר כללו העדר נתונים על מינונים גבוהים יותר של ויטמין D ששימשו במחקר, מספר רב של נשים שלא הצליחו להיצמד לתכנית הטיפול, חוסר יכולת להבדיל בין השפעות בלתי-תלויות של סידן וויטמין D, משתתפות בשתי הקבוצות שהורשו ליטול מולטי-ויטמינים כמו גם סידן וויטמין D, וחוסר יכולת מספקת לזיהוי השפעות קטנות על מצמום הסיכון לשבר ירך.

בקרב נשים בריאות לאחר מנפאוזה, שילוב סידן עם ויטמין D הביא לשיפור קטן, אך משמעותי, בצפיפות העצם בירך, לא הקטין משמעותית את הסיכון לשבר ירך, והעלה את הסיכון לאבנים בכליות. למרות העדר ההשפעה הסטטיסטית , שלפיו אין לטפל בסידן עם ויטמין D בנשים עם רמות סידן גבוהות. הממצאים מעידים על אפקט חיובי של שילוב סידן עם ויטמין D על בריאות העצם בנשים לאחר מנפאוזה.

במאמר מערכת נכתב כי המחקר נערך היטב, אך התוצאות הותירו שאלות רבות ללא מענה, בעיקר בשל מגבלות המחקר. ניתוח הנתונים של תת-קבוצה של נשים שנצמדו לפרוטוקול הטיפולי הראה כי שילוב סידן עם ויטמין D הביא לירידה בסיכון לשבר ירך.

בנוסף, נכתב כי נראה הגיוני להמליץ לנשים לצרוך את הרמות המומלצות של סידן וויטמין D ביום, דרך הדיאטה, תוספי מזון, או שניהם. אך יש מסר ברור אחד שילוב סידן עם ויטמין D לבדו אינו מספיק כדי להבטיח בריאות עצם אופטימלית. רופאים ומטופלים צריכים להיות מודעים לכך שאפילו אישה המטופלת בשילוב מתאים של סידן וויטמין D, עדויה מצויה בסיכון לשבר, בעיקר אם צפיפות המינרלים בעצם נמוכה או בנוכחות גורמי סיכון אחרים.

מניתוח נוסף של הנתונים עולה כי נמצא קשר בין צריכה מוגברת של סידן וויטמין D ובין ירידה בסיכון ל-CC והישנות פוליפים. עם זאת, חסרות עדויות לפיהן שילוב סידן עם ויטמין D יעיל במניעה הראשונית של CRC.

גידול CRC מפושט התפתח ב-168 נשים שטופלו בסידן עם ויטמין D, וב-154 מטופלות פלסבו (HR=1.08, 95% CI=0.86-1.34, P=0.51). מאפייני הגידול, תדירות בדיקות סקר ל-CRC ותסמינים בבטן היו דומים בשתי הקבוצות. לא נמצאה אינטראקציה משמעותית של הטיפול עם המאפיינים בתחילת המחקר.

שילוב יומיומי של סידן עם ויטמין D למשך 7 שנים לא הראה השפעה על שכיחות CRC בנשים לאחר מנפאוזה. הלטנטיות הארוכה הקשורה בהתפתחות CRC, יחד עם 7 שנות המחקר, עשויות לתרום להעדר הממצאים. מעקב נוסף יתרום להשפעות ארוכות הטווח של התערבות זו.

מגבלות המחקר כללו צריכה מוגברת של סידן וויטמין D בתחילת המחקר, מינוני סידן וויטמין D ששימשו לא היו מספיקים בכדי להראות אפקט מגן, חלק גדול מהנבדקים לא נצמדו לטיפול לכל אורך המחקר. הפרוטוקול הטיפולי לא דרש מהנבדקים לעבור בדיקות מעי, תיזמון מתן הטיפול ומשך המעקב.

התוצאות אינן תומכות בשימוש הכללי בשילוב סידן + ויטמין D, במטרה למנוע את התפתחות CRC.

במאמר מערכת נכתב על ההבדל בין נשים במחקר זה ובין אלו במחקרים אחרים, עם המלצה לבצע מחקר נוסף.

לפי הסיכום באשר לשימוש בשילוב ויטמין D עם סידן במניעת CRC, יש לבחון את הסיבוכים והסיכוי שהמינונים היו נמוכים מדי בכדי להשיג את האפקט הרצוי.

N Engl J Med. 2006;354:669–696, 750-754

לידיעה במדסקייפ