משרד הבריאות מפרסם היום אנליזה כלכלית/בריאותית לפיה יישום מלא של רפורמת סימון המזון עשויה לגרום בעשור הקרוב למניעה של 22,000 מקרי תמותה מוקדמת, ולחיסכון בעלויות רפואיות של 6 מיליארד . צפי זה מבוסס על הפחתה של 30% בצריכת מרכיבי מזון לא בריאותיים לאורך העשור. נקודת האיזון בין ההשקעה המצטברת ביישום הרפורמה לחיסכון המצטבר שיושג בעלויות טיפול צפויה להתרחש ע”פ האנליזה במהלך 2021. האנליזה נועדה להשיב לטענות משרדי האוצר והכלכלה (והיבואנים והייצרנים) כנגד הרפרומה, כפי שדווח כאן בדהמרקר.

להלן המסמך:

תמצית

מטרת המסמך היא להציג את ההצדקה הכלכלית לרפורמה אותה מוביל משרד הבריאות לסימון מוצרים – סימון אדום למזונות מהם יש להפחית בצריכתם וסימון ירוק, למוצרים מומלצים. במסגרת זו מוצג הנזק לבריאות הציבור כתוצאה מצריכה עודפת של סוכר, נתרן ושומן רווי ואת התועלת הצפויה למשק ולחברה מההפחתה בצריכה של רכיבים אלה, כתוצאה מיישום הרפורמה.

צריכת מזונות אלה העשירים במלח (נתרן), סוכר לסוגיו ושומן רווי, מהווה גורם מפתח לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה בישראל ובעולם ולנטל כלכלי ותפעולי כבד על מערכות הבריאות ומערכות חברתיות אחרות החל ממערכת החינוך, עובר בצבא וממשיך בשוק העבודה.

השמנה, תזונה לקויה והמחלות הכרוניות הקשורות אליהן, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל.

ישראל מובילה את טבלאות הצריכה של מזון לא בריא ובעקבות כך את נתוני התחלואה. אנחנו מגדלים היום דור חולה, של ילדים הסובלים מהשמנה ועודף משקל חמור (“אוביסיטי”), הגורמים לתחלואה ותמותה ומשפיעים באופן ישיר על יכולת ההשתלבות של הדור הבא במעגלי החברה השונים, בצבא ובשוק העבודה ויהוו נטל בלתי נסבל על מערכת הבריאות. יש צורך בהתערבות דחופה ושימוש בכלים בהם לא השתמשנו עד כה על מנת להקטין את השפעות אלה, ולהציל את עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל. בהיבט הזה זו קריאת השכמה לפני שיהיה מאוחר מדי לפעול.

• ישראל בין המובילות בצריכת הסוכר בעולם. בני הנוער בישראל נמצאים במקום גבוה בעולם בשיעורי צריכה יומית של משקאות ממותקים, 41% בבנות ו- 45% בבנים.

• כ-10,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה (כ-23% משיעורי התמותה).

• בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ-30% מן הילדים בכיתות ז’, ומעל 50% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה. שיעור ההשמנה ועודף המשקל בחברה הערבית מגיע ל-38% בקרב ילדים ול-70% (!) בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

• כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסוכרת. ישראל שניה רק למקסיקו בשיעורי התחלואה בסוכרת ומובילה בשיעורי קטיעות הגפיים. בקרב השכבות החלשות שיעור התחלואה בסוכרת מגיע ל-25%.

• ההוצאה על בריאות בגין מבוטח הלוקה בעודף משקל חמור עומדת על פי 1.7 ממבוטח במשקל תקין.

על אף שהנתונים הולכים ומידרדרים, ניתן לשנות את קו המגמה. לשם כך יזם משרד הבריאות את רפורמת סימון המוצרים סימון אדום למזונות מהם יש להפחית בצריכתם וסימון ירוק, למוצרים מומלצים.

לפי התרחיש הצפוי של הפחתה ליניארית של 30% בצריכת הרכיבים המזיקים על פני עשור, יישום הרפורמה צפוי למנוע מעל 22,000 מקרי תמותה, וחסכון מצטבר של כ-6 מיליארד – כ-2,200 איש בשנה כ-600 מיליון בשנה בממוצע.

בתרחיש השמרני יותר, של הפחתה של 20% בצריכה, צפויים להימנע כ-16,300 מקרי מוות, ולהיחסך כ-4.5 מיליארד על פני עשור, כ-1,630 איש בשנה וכ-450 מיליון בשנה, בממוצע.

לשם השוואה, התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות עומדת לאחר הגדלה משמעותית, על כ-500 מיליון בשנה.

למותר לציין, כי לנתונים אלה יש השפעה ישירה על הפריון והצמיחה הכלכלית במדינת ישראל.

רקע, הגדרת תכלית, הצורך בהתערבות וחשיבותה:

מזון ארוז מראש מהווה חלק ניכר מהמזון אותו האוכלוסיה צורכת על בסיס יום יומי. אריזות  המזון מהוות פלטפורמה שיווקית אגרסיבית לקידום מכירות וצריכה של מזונות עשירים במלח, סוכר ושומן רווי. האריזה והמסרים המועברים דרכה בצורה פורמלית וא-פורמלית מהווים מקור משיכה לרכישת מזונות אלה, ויחד עם מבצעי הוזלות מחירים ומתנות נלוות הצרכנים רוכשים אותם ללא צורך תזונתי אמיתי.

צריכת מזונות אלה העשירים במלח (נתרן), סוכר לסוגיו ושומן רווי, מהווה גורם מפתח לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה בישראל ובעולם ולנטל כלכלי ותפעולי כבד על מערכות הבריאות ומערכות חברתיות אחרות החל ממערכת החינוך, עובר בצבא וממשיך בשוק העבודה.

מחקרים שנעשו בעולם מראים כי הצרכן בעת הרכישה מבקש לדעת בזמן קצר האם המוצר שהוא קונה בריא או שאינו בריא, כלומר הצרכן זקוק לשיטת סימול פשוטה, מהירה וזמינה, אשר  תאפשר לו לקבל החלטה מהירה ושיפוטית האם לרכוש את המוצר ובאיזה מוצר לבחור.

• השמנה, תזונה לקויה והמחלות הכרוניות הקשורות אליהן, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל.

• ישראל מובילה (לצד ברזיל) את הטבלה העולמית בצריכת סוכר. בני הנוער בישראל נמצאת במקום גבוה בעולם בשיעורי צריכה יומית של משקאות ממותקים, 41% בבנות ו- 45% בבנים, בהשוואה ל – 30% בבנות ו- 37% בבנים בארצות הברית (מדינה בה צריכת הסוכר נחשבת לגבוהה במיוחד).

• כ-10,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה (כ-23% משיעורי התמותה).

• בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ-30% מן הילדים בכיתות ז’, ומעל 50% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה.

• כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסוכרת. ישראל שניה רק למקסיקו בשיעורי התחלואה בסוכרת ומובילה בשיעורי קטיעות הגפיים. סוכרת היא הסיבה השנייה בשכיחותה לעיוורון והראשונה בשכיחותה בגילאי 64-45, הסיבה המובילה לקטיעות רגליים ולדיאליזה וכן מגבירה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולפגיעה נוירולוגית.

• שיעורי התחלואה במחלת כליות סופנית, המיוחסת לצריכה עודפת של סוכר ומלח, עומדים על 113 ל-100,000 תושבים, שיעור גבוה בהרבה מהממוצע של 101 ל- 100,000 תושבים, בהתאמה., בהן רמת האוריינות התזונתית נמוכה ובהן נצפו שיעורי צריכה גבוהים יותר של מזון מזיק.

• בין השנים 2002- 2014 חלה עלייה דרמטית בשיעורי התחלואה בסוכרת, זו בכל שכבות האוכלוסייה, בעיקר בקרב השכבות החלשות, שם שיעור התחלואה בסוכרת מגיע ל-25%.

• שיעור ההשמנה ועודף המשקל בחברה הערבית מגיע ל-38% בקרב ילדים ול-70% (!) בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

• ההוצאה של קופות החולים על מבוטח הלוקה בעודף משקל חמור עומד על פי 1.7 ממבוטח במשקל תקין.

הערכת תועלות הרפורמה

התועלות הצפויות לאוכלוסייה כתוצאה מיישם הרפורמה מתבטאות הן בצמצום משמעותי של שיעורי תמותה והן בחסכון כלכלי בהוצאות בריאות עקב צמצום תחלואה המיוחסת לצריכה גבוהה של סוכר, נתרן ושומן רווי. החישוב כולל עלות ישירה של הטיפול במחלות, אובדן פריון עבודה, הוצאות על ימי מחלה וכן הוצאות על טיפול סיעודי.

לפי התרחיש הצפוי של הפחתה ליניארית של 30% בצריכת הרכיבים המזיקים על פני עשור, יישום הרפורמה צפוי למנוע מעל 22,000 מקרי תמותה כ-2,200 איש בשנה, וחסכון מצטבר של כ-6 מיליארד – כ-600 מיליון בשנה בממוצע. בתרחיש השמרני יותר, של הפחתה של 20% בצריכה, צפויים להימנע כ-16,300 מקרי מוות כ-1,630 איש בשנה, ולהיחסך כ-4.5 מיליארד על פני עשור[1], כ-450 מיליון בשנה, בממוצע. למותר לציין, כי לנתונים אלה יש השפעה ישירה על הפריון והצמיחה הכלכלית במדינת ישראל. 

הערכת עלויות יישום הרפורמה

הפדיון השנתי בענף המזון בישראל מוערך בכ-61 מיליארד .

העלויות הקבועות של הרפורמה הן עקב הצורך בהדבקת מדבקה שיפוטית בחזית האריזה עבור מוצרים מיובאים, והן כוללות את השכר לעובד שמדביק את המדבקות ועלות המדבקה עצמה. בהנחה ששיעור המוצרים המיובאים המוגמרים הוא כ-20%, ושכ-54% מהמוצרים המיובאים מגיעים עם סימון בעברית המודפס על האריזה[2], העלויות הקבועות עבור הדבקת מדבקה נוספת בחזית ישפיעו על כ-1.4% מהמוצרים בלבד, בכ-13 אג’ למוצר מיובא כאמור, לכל היותר. בנוסף יש לציין כי באפשרות היבואנים לבחור לייבא מזונות בריאים יותר מאלו המיובאים כיום ובכך גם לשווק מזון בריא יותר וגם לחסוך את עלויות ההדבקה.

לצד העלויות הקבועות ישנן עלויות חד פעמיות לרפורמה הכוללות את שינוי התווי בגב האריזה ותווי שיפוטי בחזית האריזה (הכולל עלויות אדמיניסטרציה, עיצוב גרפי, טרום הדפסה וחומרי דפוס). קשה לאמוד עלויות אלה באופן מלא, כי ישנם שינויים תכופים ממילא באריזות המוצרים, והשינויים מתפרשים על פני 3 פעימות. לצורך החישוב הנחנו שעלויות אלה יעמדו על כ-150 מיליון בשנה בממוצע במהלך שלוש-ארבע השנים הקרובות.

בהשוואת התועלות מול עלויות הרפורמה, בשנה הרביעית החסכון הכולל שנובע מהרפורמה צפוי לעקוף את העלויות ליצרנים, והחל מהשנה הרביעית הפער בין החסכון לעלויות ימשיך ויגדל.

ישראל מובילה את טבלאות הצריכה של מזון לא בריא ובעקבות כך את נתוני התחלואה. אנחנו מגדלים היום דור ילדים עם תחלואה הולכת ומחמירה, הסובל מהשמנה ועודף משקל חמור, הגורמים לתחלואה ותמותה ומשפיעים באופן ישיר על יכולת ההשתלבות של הדור הבא במעגלי החברה השונים, בצבא ובשוק העבודה ויהוו נטל בלתי נסבל על מערכת הבריאות. יש צורך בהתערבות דחופה ושימוש בכלים בהם לא השתמשנו עד כה על מנת להקטין את השפעות אלה, ולהציל את עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל. בהיבט הזה זו קריאת השכמה לפני שיהיה מאוחר מדי לפעול.

ניתן לשנות את כיוון הספינה הבחירה הבריאה אפשרית ברמה הלאומית. הטיעונים הנשמעים נגד יישומה של הרפורמה מופרכים ולא מפנימים את עוצמת המשבר בו אנו נמצאים, במקרה הטוב. עלויות יישום הרפורמה זניחות והתועלת הצפויה מהן עולה לעין ערוך. בעקבות יישום ההנחיות החדשות, הן התעשייה והן היבואנים ישנו את הרכב המוצרים אותם הם מייצרים או מייבאים. טיעונים העושים שימוש ביוקר המחיה אינם רלוונטיים. מעבר לעלות הזניחה, אין הכרח לצרוך מוצרים אלה, וככל שהאוכלוסייה תבחר לצרוך מוצרים אחרים, בין אם הם מיוצרים בארץ או מיובאים, ייטב לאוכלוסייה ללא פגיעה בתעשייה או ביבואנים.

סייעו בכתיבת המסמך: פרופ’ בארי פופקין (מומחה בכלכלה תזונתית, ארה”ב); ד”ר לורנה רודריגז אוסיאק (אגף התזונה משרד הבריאות בצ’ילה); התכנית לכלכלנים חברתיים; זאב קריל (משרד האוצר); משרד הבריאות – פרופ’ איתמר גרוטו (משנה למנכ”ל), מאיה גולן (עוזרת מנכ”ל), אבידור גינסבורג (אגף התזונה), רבקה גולדשמיט (אגף התזונה), פרופ’ רונית אנדוולט (אגף התזונה), אנג’ אלי גורדון (שרות המזון), יעל קפלן (אגף תכנון, תקצוב ותמחור), ד”ר גרי גינסבורג (כלכלן בריאות, שרותי בריאות הציבור).