מחקר חדש מצא, כי קיים קשר בין מספר האחים במשפחה ובין היארעות של גידולים במערכת העצבים בילדות. הקשר, לדברי החוקרים, מציע תפקיד אפשרי של גורמים מזהמים באטיולוגיה של גידולים אלה.

החוקרים מציינים, כי הממצאים העיקריים של האנליזה היו סיכון מוגבר במשפחות גדולות, בייחוד עבור גידולים במערכת העצבים, המאובחנים באופן טיפוסי בילדים ובגיל צעיר באופן כללי.

הסיכון הגבוה ביותר היה בקרב אלה עם מספר האחים הצעירים הגבוה ביותר, באופן של מנה-תגובה, כלומר הסיכון גבר ככל שמספר האחים הצעירים עלה, מה שתמך בקיום הקשר. לדברי החוקרים, יש מקום לסוגים שונים של פרשנויות והשערות, אך כאשר מתחשבים בהוכחות הקיימות, תאוריית הזיהום הינה הסבירה ביותר.

גורמי סיכון ידועים לגידולי מערכת העצבים כוללים מנות גבוהות של קרינה מייננת, היסטוריה משפחתית, ומספר תסמונות גנטיות נדירות, אך אלה מסבירים רק חלק קטן מהמקרים. מספר הוכחות הציעו כי זיהום עשוי לשחק תפקיד באטיולוגיה של גידולים אלה, כולל בידוד רצפי DNA של מספר נגיפים בגידולים, וכן אפיון גיאוגרפי ושונות עונתית בהתרחשותם.

מספר האחים במשפחה נעשה מרקר מקובל באפידמיולוגיה של חשיפה לזיהום, בשל הקרבה של הילדים אחד לשני במשפחות גדולות. החוקרים מציינים, כי מחקרים קודמים שבדקו סדר לידה וגידולי עצבים לא מצאו קשר כולל או שהראו סיכון מוגבר במידה מועטה, תוצאות לא עקביות, שעלולות לנבוע מגודל מדגם קטן, מהכללת כל סוגי הגידולים יחדיו, או בשל כשלון בריבוד עפ”י גיל בעת האבחנה.

במחקר הנוכחי, השתמשו החוקרים במאגר הנתונים השבדי, שכלל 13,613 אבחנות של גידולים במערכת העצבים עם נתונים היסטופתולוגיים. בשבדיה ישנם השיעורים הגבוהים ביותר בכל העולם של אסטרוציטומה בילדות.

הנתונים עובדו תוך התחשבות בערפלנים פוטנציאליים של גיל, מעקב לידה, מצב סוציואקונומי והיסטוריה משפחתית של סרטן.

בקרב מספר סוגי גידולים שהוערכו, מצאו החוקרים כי יחסי השיעורים הקשורים בקיומם של ארבעה אחאים ומעלה לעומת היעדר אחים היו גבוהים משמעותית עבור המנגיובלסטומה, ונוירובלסטומה ואפנדימומה של גיל הילדות (גיל נמוך מ-15 שנים).

החוקרים מציינים, כי עשויים להיות גורמים סוציואקונומיים אחרים הקשורים למספר האחאים, ולכן בדקו האם ישנה הטיה כלשהי או ממצא שווא, באמצעות הבחנה בין מספר האחים המבוגרים יותר ומספר האחים הצעירים יותר. כאשר התברר כי רק האחים הצעירים קשורים לסיכון מוגבר, זאת הייתה הוכחה נוספת לכך שלא מדובר בממצא שווא.

במשתתפים עם גיל הופעה של 15 שנים ומטה, יחסי השיעורים היו מוגברים משמעותית בפרטים עם 3 אחים צעירים יותר עבור אסטרוציטומה, מדולובלסטומה, אפנדימומה, מנינגיומה ונוירובלסטומה. לא נמצא קשר בין סיכון מוגבר ובין מספר האחים המבוגרים יותר.

לדברי החוקרים, הם מספקים את הכימות המהימן הראשון של ההשפעה של מספר אחאים על הסיכון לגידולי עצבים. מספר האחים הצעירים היה בקורלציה עם היארעות של גידולים במערכת העצבים בילדות, ומרמז על תפקידם של גורמים מזהמים באטיולוגיה של המחלה.

החוקרים מסכמים ואומרים, כי הם לא קובעים בוודאות קיום קשר בין זיהומים וגידולי מוח, אך הסבר אפשרי אחד של ממצאיהם הוא שקיים תפקיד לזיהום. החוקרים ממליצים לקבוצות החוקרות את הקשר בין זיהומים וגידולים במערכת העצבים בדגימות ביולוגיות, להתמקד בגידולים ספציפיים אלה, ובעיקר בגידולים המשפיעים על ילדים. בנוסף, עליהם להתחשב בתדירות ובגיל בזמן הזיהום, ולא רק בסוג הזיהום.

Neurology. 2006;67:1979-1983

לידיעה במדסקייפ