אונקולוגיה

צריכה גבוהה של סידן ואבץ קשורה לסיכון מופחת לקרצינומה של תאי הקשקש של הושט בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה (Am J Clin Nutr)

מחקר חדש מה-Am J Clin Nutr מצביע על כך שצריכה גבוהה של מינרלים כמו אבץ וסידן קשורים לירידה בסיכון לתחלואה בקרצינומה של תאי הקשקש של הושט (ESCC ) בקרב אוכלוסייה המוגדרת כנמצאת בסיכון גבוה ל-ESCC .

ברקע מסבירים החוקרים כי קיימת היפותזה לפיה מרכיבים תזונתיים עשויים להשפיע על הסיכון ל-ESCC באמצעות מנגנונים שונים, אך באשר לצריכת מינרלים קיים מחקר מועט והעדויות סותרות. מטרת החוקרים במחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין צריכת מינרלים לסיכון ל-ESCC .

החוקרים עשו שימוש במידע מתוך מחקר העוקבה Golestan אשר בוצע באוכלוסייה המתגוררת באיזור שהוגדר כבעל סיכון גבוה לסרטן הוושט, באירן.

המשתתפים גוייסו למחקר בין השנים 2004-2008 והם היו במעקב עד 2014. צריכת מינרלים הוערכה באמצעות שאלון תזונה מתוקף. לניתוח הנתונים נעשה שימוש במודל COX יחסי תוך חישוב הסיכונים היחסיים והרווח בר סמך בהסתברות 95% עבור צריכה תזונתית של מינרלים ספציפיים והסיכון ל-ESCC .

החוקרים זיהו 201 מקרי ESCC מבין 47,405 משתתפי המחקר. צריכת קלציום הייתה קשורה באופן מובהק והפוך לסיכון ל-ESCC : כל עליה של  100 מ”ג צריכה יומית הייתה קשורה לסיכון יחסי של 0.88 (בטווח 0.81-0.96, P= 0.005) . הצריכה ברביעון הגבוה בהשוואה לרביעון הנמוך של סידן הייתה קשורה עם סיכון יחסי של 0.49 (בטווח 0.29-0.82, עם P למגמה של 0.013 ) .

צריכת אבץ הייתה קשורה גם באופן הפוך לסיכון ל-ESCC , אך הקשר בין לא הגיע לידי מובהקות סטטיסטית בהשוואה בין הרביעונים : עלייה בצריכה של 1 מ”ג ליום הייתה קשורה לסיכון יחסי של 0.87 בטווח של 0.77-0.98, P= 0.027 , אך הסיכון ברביעון הגבוה לעומת הרביעון הנמוך היה 0.56, בטווח 0.28-1.12, עם p  למגמה של 0.097.

הקשרים בין צריכה סלניום, מגנזיום ונחושת לסיכון ל-ESCC לא היו ליניאריים (ה-p למגמה הלא ליניארית הוא 0.001, 0.016 ו-0.029 בהתאמה) .

לא נמצא קשר בין צריכה תזונתית של מנגן וסיכון ל-ESCC .

החוקרים מסכמים כי תוצאות אלה מצביעות על כך שצריכה גבוהה יותר של סידן ואבץ קשורה עם סיכון נמוך יותר ל-ESCC בקבוצה המתגוררת באיזור בסיכון גבוה ל-ESCC  באירן.

Am J Clin NutrJuly 2015  vol. 102no. 1102-108

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

  • צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cancer מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שתיית קפה עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת קפה נקשרה עם סיכון מופחת להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום. עם זאת, לא ידוע אם צריכת קפה עשויה […]

  • דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    הסיכון לסוכרת מסוג 2 גבוה יותר בקרב מבוגרים עם דפוסי דיאטה פרו-דלקתית ואלו הצורכים מלח בכמות רבה, בהשוואה לאלו המקפידים על דיאטה אנטי-דלקתית וצורכים כמות מלח קטנה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד DII (או Dietary Inflammatory Index), מערכת ניקוד להערכת הפוטנציאל הדלקתי של […]

  • דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה