אונקולוגיה

האם צריכת סיבים עשויה להביא לשיפור הישרדות חולי סרטן מעי גס? (JAMA Oncol)

צריכת סיבים רבה מלווה בשיפור שיעורי ההישרדות של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום, גם באלו שהגדילו את צריכת הסיבים לאחר אבחנת הממאירות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אעפ”י שסיבים תזונתיים נקשרו עם סיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, עדיין לא ברור אם לסיבים ישנה תועלת בחולים לאחר אבחנת הממאירות. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין צריכת סיבים לאחר האבחנה ובין התמותה.

מדגם המחקר כלל 1,575 אנשי צוות רפואי עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב I-III, שנכללו בשני מדגמים פרוספקטיביים, Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study. החוקרים קבעו את שיעורי התמותה הספציפיים לממאירות ושיעורי התמותה הכוללים לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.

שאלונים תזונתיים שמולאו בין שישה חודשים ועד ארבע שנים לאחר אבחנת סרטן מעי גס ורקטום שימשו להערכת צריכת סיבים בכללותה ומקורות שונים לסיבים. החוקרים חישבו את יחסי הסיכון לתמותה ספציפית עקב סרטן מעי גס ורקטום ותמותה כוללת, לאחר תקנון לערפלנים.

מבין 1,575 המשתתפים, 963 (61.1%) היו נשים; גיל המשתתפים הממוצע עמד על 68.6 שנים. במהלך חציון של שמונה שנות מעקב תועדו 773 מקרי תמותה, כולל 174 מקרי תמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום.

צריכה רבה של סיבים מכל-סוג לאחר האבחנה לוותה בשיעורי תמותה נמוכים יותר. יחס הסיכון לכל עליה של 5 גרם בצריכה היומית עמד על 0.78 לתמותה ספציפית לסרטן מעי גס ורקטום ועל 0.86 לתמותה מכל-סיבה. בקרב מטופלים שהגדילו את צריכת הסיבים לאחר האבחנה, בהשוואה להיקף הצריכה טרם האבחנה, תועדו שיעורי תמותה נמוכים יותר, כאשר כל עליה של 5 גרם/יום בצריכת סיבים לוותה בירידה של 18% בשיעורי תמותה ספציפית לסרטן מעי גס ורקטום וירידה של 14% בשיעורי תמותה מכל-סיבה.

מהערכת הנתונים לפי המקור לסיבים עלה כי צריכת סיבי דגנים לוותה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה ספציפית עקב סרטן מעי גס ורקטום (יחס סיכון של 0.67 לכל 5 גרם/יום) ושל תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.78); סיבי ירקות לוו בשיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.83), אך ללא הבדל בשיעורי תמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום; לא זוהה קשר עם סיבי פירות.

החוקרים מדווחים עוד על קשר בין צריכת דגנים מלאים ובין שיעורים נמוכים יותר של תמותה ספציפית עקב סרטן מעי גס ורקטום (יחס סיכון של 0.72 לכל 20 גרם/יום), קשר שנחלש מעט לאחר תקנון לצריכית סיבים (יחס סיכון של 0.77).

לסיכום, מהנתונים עולה כי צריכת סיבים רבה לאחר אבחנת סרטן מעי גס ורקטום לא-גרורתי מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה ספציפית עקב סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה. להגדלת צריכת סיבים לאחר האבחנה עשוי להיות ערך בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום.

JAMA Oncol. Published online November 1, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (J Pediatr)

    אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (J Pediatr)

    הופעה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת מעי דלקתית בגיל מבוגר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Journal of Pediatrics. עם זאת, ביטויים אטופיים לרוב אינם מלווים בסיכון מוגבר למחלת המעי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת הקשר בין אטופיה ובין מחלת מעי דלקתית העלו […]

  • על איזו פרוביוטיקה לחולי IBS להמליץ?

    על איזו פרוביוטיקה לחולי IBS להמליץ?

    תפקידו של המיקרוביום ב-IBS מבוסס היטב, וחולים נוטלים פרוביוטיקה לעתים קרובות' עם זאת, לא לכל הפרוביוטיקה יש יעילות שווה, אז על איזה מהם מומלץ להמליץ?

  • טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות לעומת מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר משנית לכיב פפטי בסיכון גבוה (Gastroenterology)

    טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות לעומת מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר משנית לכיב פפטי בסיכון גבוה (Gastroenterology)

    מתן טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות בהשוואה לטיפול תוך-ורידי במינון גבוה של מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר בתוך 30 ימים בחולים בסיכון גבוה לדימום מכיב פפטי שהשיגו שליטה אנדוסקופית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היעילות של Vonoprazan כאפשרות טיפול שאינה-נחותה לעומת מעכבי תעלות מימן הוכחה במגוון מחלות תלויות-חומצה, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה