אונקולוגיה

התועלת בפועל של טיפול קרינתי תוך ניתוחי באמצעות קרינת רנטגן של 50 קילוואט בסרטן שד מוקדם: מחקר רטרוספקטיבי ב-676 חולות (Breast J)

הסיכום באדיבות גולדפינגר תקשורת

רקע:                                                                                                               

אף על פי שקרינה חלקית לשד (PBI) לא אושרה באופן מלא כטיפול הסטנדרטי בחולות סרטן שד בשלב המוקדם, הטיפול אומץ בהנחיות רבות ברחבי העולם. גישה זו של טיפול קרינתי משלים, היא כיום אפשרות עבור חולות עם גידול בעל תכונות ומאפיינים בסיכון נמוך, המאפשרות הפחתת וצמצום גם של זמן הטיפול וגם הקרנת רקמות בריאות. עם זאת, טכניקת PBI נותר עניין שבמחלוקת, כשחלקם לא ששים לטיפול בקרינה תוך-ניתוחית (IORT), וממליצים על השימוש בו רק בהקשר של רישום פרוספקטיבי או במסגרת ניסוי קליני

עם זאת, IORT מספק יתרונות רבים על פני טכניקות של PBI אחרים: הירידה/הנפילה המהירה של המינון כנראה מפצה ומקזזת את ההשפעה הביולוגית של מתן מיידי של קרינה. הטיפול הקרינתי מיושם בפרקציה בודדת בזמן הלמפקטומי וכריתת הגוש, כשברור מאליו הנוחות עבור המטופלת, הפחתת עלויות הטיפול; כאשר משתמשים בו כ-boost, זו טכניקת קרינה המאפשרת ניתוח שד-אונקלופלסטי, צמצום התרחשות סרומה (עקב הסרתה המיידית), וקבלת תוצאות קוסמטיות טובות יותר; הדבר דורש את המומחיות של הרופא הנרכשת במהירות; וכן, זה מאפשר טיפול שני שמרני במקרים של הישנות מקומית במידה וזה קורה.

החיסרון העיקרי של טכניקה זו הוא שמידע פתולוגי אינו ידוע לחלוטין לפני הטיפול בPBI, מה שמוביל לצורך האפשרי בהקרנה נוספת של כל השד (WBI). בנוסף, תוצאות השליטה המקומית לטווח הארוך חסרות גם הן, מאחר והמחקר האקראי ה-TARGIT דיווח על תוצאות שהושגו בחולות BC סלקטיביות, שהוקצו באופן אקראי ל-WBI או לIORT, עם חציון מעקב של 2.4 שנים.

כל היתרונות הפוטנציאליים שהוזכרו לעיל עוררו עניין והניעו את החוקרים להעריך את השימוש הקליני ב IORT והם מדווחים כאן על התוצאות של טיפולי PBI בשלושה מרכזים לסרטן בצרפת בהם משתמשים במערכת ה-INTRABEAM, בחולות המתאימות לפי הקריטריונים וההנחיות של האיגודים הבינלאומיים לקרינה ה-ASTRO ו-GEC-ESTRO (מגיל 55 ומעלה. T0-1, N0, ER חיובי).

תקציר

מחקר צרפתי זה מדווח על התוצאות של חמש שנים של הקרנת שד חלקית באמצעות קרינה תוך ניתוחית (IORT), באמצעות קרינת רנטגן של 50 קילוואט, בסרטן שד מוקדם בחולות סלקטיביות/נבחרות. זהו דיווח על ניתוח רטרוספקטיבי רציף של 676 מטופלות סרטן שד מוקדם אשר טופלו בין נובמבר 2011 לדצמבר 2015 בהקרנה חלקית של השד באמצעות מערכת INTRABEAM.

החולות נבחרו בקפידה על סמך הקריטריונים של ה-ASTRO ו-GEC-ESTRO, עברו ניתוח משמר שד ו-IORT, וטיפול קרינתי נוסף לכל השד (WBI) להשלמת הטיפול הקרינתי הכולל, במצבים בלתי צפויים בהם נימצאו גורמים פרוגנוסטיים שליליים בדוח הפתולוגיה הסופי. התוצאות לגבי המטופלים התייחסו לשליטה מקומית ומרוחקת, הישרדות ספציפית לסרטן השד, רעילות שנצפתה, כמו גם השיעורים של WBI נוסף. תוספת של WBI הייתה הכרחית בשליש מהחולים (31%), בעיקר בגלל מעורבות של בלוטות לימפה ומרכיב אינטרה-דוקטאל נרחב. עם זמן מעקב חציוני של 54 חודשים, שיעור ההישנות המקומית ל -5 שנים היה 1.7%, הזמן החציוני להישנות מקומית היה 23 חודשים; הישנות איפסילאטרלית התרחשה בעיקר באותו הרביע בשד (7/11);

באוכלוסיית המטרה, העומדת בכל הקריטריונים שהוגדרו מראש ושטופלו ב- IORT בלבד (406 חולים), שיעור ההישנות המקומית היה 1.5%. השליטה המרוחקת על הגידול בחמש שנים הייתה 98.6% , וחציון הזמן להישנות מרוחקת היה 22 חודשים. ההישרדות הכוללת לחמש שנים הייתה 96.5% , והישרדות ספציפית לסרטן שד למשך 5 שנים הייתה 98.9%.

בחולים שטופלו ב– IORT בלבד לא הייתה רעילות בדרגה 3 למעט ארבעה מקרים של דרגה 3 (בעיקר פיברוזיס) בחולים שטופלו ב-IORT ו-WBI. שיעורי הרעילות בדרגה 1-2 היו 14% ו- 34.4% בקרב חולים שטופלו ב-IORT בלבד, ו-IORT+WBI בהתאמה.

הקרנה חלקית של השד באמצעות IORT על ידי מכשיר פוטונים של 50 קילוואט, בטוח ונסבל היטב בקרב חולים נבחרים עם סרטן שד מוקדם והוא בעל ערך כאופציה לחולים שלא ששים (מסתייגים) להשלכות של ה- WBI.

מכאן, בגלל הנוחות הגבוהה של טכנולוגיית ה-IORT (הן עבור החולים והן עבור הרופאים), מטרת המחקר היתה לדווח על התוצאות הקליניות של חמש שנות ניסיון של PBI באמצעות מערכת ה-INTRABEAM, בחולות סלקטיביות עם סרטן שד מוקדם, גם במטופלות שטופלו לפי הפרוטוקולים או מחוץ להם, והנתונים נרשמו/תועדו באופן פרוספקטיבי. מחקר זה מדווח על הנתונים בפרקטיקה הקלינית בחיים האמיתיים ( real-life). לכן, בעיקר בגלל תחלואה או בחירתו של המטופל, ייתכן כי בחירה ב-IORT בלבד בחלק מהמטופלים ייחשב כהפרה של קריטריון ביולוגי נדרש. יתרה מזאת, מספר ניכר של חולים סירבו לטיפול אנדוקריני אדג’ובנטי, תופעה שכיחה שתוארה בסיפרות.

Breast J. 2020 Mar 31.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בדרגה בינונית/חמורה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת ופוגעת באיכות החיים ובתפקוד המיני, בעיקר בנשים עם היסטוריה של סרטן שד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים הקליניים של נשים לאחר-מנופאוזה עם אטרופיה של […]

  • מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    במאמר שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין הפרעות פוריות ובין הסיכון העתידי להתפתחות סרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה בשל גיל בעת הריון ראשון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפרעות פוריות, קרי כישלון הפריה לאחר לפחות 12 חודשי ניסיון להרות, מלוות בשכיחות מוגברת של […]

  • גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי נשים עם סרטן שד בהן קיים סיכון גבוה להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים ובהן תתכן תועלת למעקב אינטנסיבי יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם היסטוריה אישית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה