הוספת אגוניסט לקולטן ל-GLP-1 לטיפול בפרוגסטין עשוי לסייע בהפחתת הסיכון לסרטן רירית הרחם בנשים עם היפרפלזיה של רירית הרחם או מחלות רחם שפירות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society of Gynecologic Oncology.
החוקרים מטקסס השלימו מחקר עולם-אמיתי רטרוספקטיבי להערכת הסיכון לסרטן רירית רחם בנשים עם היפרפלזיה של רירית הרחם או מחלות רחם שפירות שקיבלו טיפול הורמונאלי בלבד או בשילוב עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. הם התבססו על נתונים ממאגר TriNetX לזיהוי צעירות בגילאי 12 שנים ומעלה עם היפרפלזיה של רירית הרחם, פוליפים ברירית הרחם או דימום רחמי חריג בתקופה שבין מאי 2005 ועד אוגוסט 2004.
המחקר כלל שנים שטופלו בהתקן תוך-רחמי המכיל פרוגסטין אוMegestrol Acetate. החוקרים יצרו שלושה מדגמים להשוואת הסיכון לסרטן רירית הרחם: משלב GLP-1RA עם התקן תוך-רחמי לעומת התקן תוך-רחמי בלבד, משלב GLP-1RA עם Megestrol Acetate לעומת Megestrol Acetate בלבד, או משלב GLP-1RA עם התקן תוך-רחמי לעומת מטפורמין עם התקן תוך-רחמי.
מהנתונים עולה כי הוספת GLP-1RA להתקן תוך-רחמי הפחיתה את היארעות סרטן רירית רחם (יחס סיכון של 0.44, רווח בר-סמך 95% של 0.24-0.79). בנוסף, הוספת GLP-1RA לטיפול ב-Megestrol Acetate לווה בירידה משמעותית בהיארעות סרטן רירית רחם (יחס סיכון של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.38-0.81), כמו גם הוספת GLP-1RA להתקן תוך-רחמי לעומת מטפורמין עם התקן תוך-רחמי (יחס סיכון של 0.33, רווח בר-סמך 95% של 0.11-0.99).
הממצאים הצביעו על ירידה מובהקת סטטיסטית בהיארעות סרטן רירית רחם בנשים עם דימום רחמי חריג עם התקן תוך-רחמי בשילוב GLP-1RA לעומת אלו תחת טיפול בהתקן תוך-רחמי בלבד (0.19% לעומת 0.45%, יחס סיכון של 0.48, רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.86). לא תוארה השפעה דומה להוספת GLP-RA להתקן תוך-רחמי בקרב נשים עם פוליפים ברירית הרחם או היפרפלזיה של רירית הרחם.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הפוטנציאל של GLP-1RA להפחתת הסיכון לסרטן רירית רחם וכן לבחון את המנגנונים הבבבסיס ההבדלים שתועדו עם הוספת GLP-1RA לפרוגסטין לפי ההתוויות לטיפול בפרוגסטין.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of Gynecologic Oncology
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!