נבוס כורואידלי הינו הגידול התוך-עייני השכיח ביותר ולעיתים שכיחות מאובחן באופן מקרי בעת אופתלמוסקופיה. למרות שהגידול הזה לרוב איננו סימפטומטי נבוס כורואידלי יכול לגרום לפגיעה בראייה אם נמצא בפובאולה. בנוסף לכך קיים סיכון שמקרה אחד של נבוס כורואידלי מתוך 8845 מקרים יעבור התמרה למלנומה ממאירה, אשר מסכנת לא רק את הראיה את גם את העין וגם את החיים. זוהו ופורסמו משתנים המעידים על נבוסים בעלי סיכון להשתנות ממאירה.

בארצות הברית ובעולם כולו נמצא שנבוס כורואידלי שכיח יותר בקרב לבני עור מאשר אמריקאים ממוצא אפריקאי, היספני, ממזרח אסיה ומהודו. חוץ מאשר להיות לבן עור אין כל גורם סיכון נוסף מוסכם אשר עשוי לנבא התפתחות נבוס כורואידלי. למרות שפורסמו מחקרים היסטופתולוגיים על רקמות מאוטופסיה, סדרות קליניות ממטופלים במרפאות אונקולוגיות, מחקרים מבוססי אוכלוסייה של קבוצות ספציפיות כמו חיילים, טייסים ותלמידי קולג’, אשר תארו את השכיחות ואת המאפיינים של נבוס כורואידלי, יש יחסית מעט מאד מחקרים המדווחים על השכיחות של נבוס כורואידלי באוכלוסייה מבוגרת כללית. עד היום ישנם 4 מחקרים גדולים מבוססי אוכלוסייה שמצאו שכיחות של 6.5 אחוזים של נבוס כורואידלי בלבנים באוסטרליה, 2.9 אחוזים בסין, 1.4 אחוזים במלזים בסינגפור ו- 0.15 אחוזים בהודים בהודו.

בארצות הברית, בדיקה של משתתפים במחקר רב-אתני של אתרוסקלרוזיס השוותה את שכיחות נבוס כורואידלי בקבוצות אתניות שונות. באוכלוסייה זו של יותר מ- 6000 מבוגרים בגילאים בין 44 ל- 84 שנים, משש קהילות שונות בארצות הברית, השכיחות של נבוס כורואידלי הייתה 4.1 אחוזים בלבני עור, 0.7 אחוזים בקרב אמריקאים ממוצא אפריקני, 1.2 אחוזים בקרב אמריקאים היספנים, ו- 0.4 אחוזים באמריקנים ממוצא סיני. לפי מיטב ידיעתם של החוקרים, אין כל מחקר אפידמיולוגי גדול שבדק את השכיחות של נבוס כורואידלי במדגם מייצג של האוכלוסייה המבוגרת של ארצות הברית. הסקר הלאומי של הבריאות והתזונה The National Health and Nutrition Examination Survey NHANES, הינו סקר מבוסס אוכלוסייה המתבצע מדי שנה בארצות הברית על ידי המרכזים לפיקוח ומניעת מחלות במטרה להעריך את שכיחות התחלואה באוכלוסיית ארצות הברית. בהתאם למטודולוגיה המפורסמת באתר האינטרנט של מרכזים אלה, הסקר משתמש בשיטת דגימה מתוחכמת של קרוב ל- 5000 אנשים מדי שנה אשר עוברים תשאול ובדיקות מקיפים, שכוללים צילומים של הרשתיות. אנשים אלה הינם מארצות שונות מארצות הברית, אשר ב- 15 מהן מבקרים הסוקרים מדי שנה. סקר זה בכוונה דוגם יותר אנשים שגילם 60 שנים או יותר, אמריקנים ממוצא היספני ואפריקני, בכדי לאסוף מידע הקשור לבריאות לגבי אוכלוסיות מזדקנות, וקבוצות אתניות אלה. מחקרים רבים שבדקו את השוני של נושאים הקשורים לבריאות, כולל נושאים מתחום רפואת העיניים, השתמשו בסקר NHANES זה.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לאפיין את השכיחות של נבוס כורואידלי ושל מדדים קשורים במדגם מייצג של האוכלוסייה המבוגרת בארצות הברית תוך שימוש בנתונים מתוך NHANES. המחקר נועד להעריך את השכיחות של נבוס כורואידלי בארצות הברית ולהשוות את השכיחות בקבוצות אתניות שונות, במגדרים השונים ובקבוצות גיל שונות, להשוות את התוצאות עם אלה של ארבעת המחקרים האפידמיולוגיים הגדולים הקודמים על נבוס כורואידלי, ולחקור אם  קיימים מדדים הקשורים לעיניים, לעור, מדדים סיסטמיים, סוציואקונומיים או תעסוקתיים הקשורים להופעת נבוס כורואידלי. אם המחקר הנוכחי ימצא שיש תת-אבחון של נבוס כורואידלי בקבוצה כלשהי, או אם יימצאו משתנים נוספים הקשורים להמצאות נבוס כורואידלי, אזי לתוצאות המחקר עשויות להיות השלכות על צורת ביצוע הסקירה הלאומית לניטור נבוס כורואידלי.

החוקרים היו ממכון העיניים ווילמר של אוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבולטימור מרילנד, ומשרות האונקולוגיה של בית החולים ווילס, של אוניברסיטת ג’פרסון בפילדלפיה, פמסילבניה. אוכלוסיית המחקר כללה בסך הכול 5575 משתתפים שגילם 40 שנים או יותר, אשר השתתפו בשנים 2005 עד 2008 ב- NHANES  ואשר עברו בדיקת הדמיה של הרשתית. משתנים שנבדקו כללו מגוון משתנים דמוגרפיים, עיניים, עוריים, סיסטמיים, סוציו-אקונומיים ותעסוקתיים. התוצא העיקרי היה ממצא של נבוס כורואידלי בתמונות הרשתית. הממצאים היו שהשכיחות הכללית של נבוס כורואידלי הייתה 4.7 אחוזים.  השכיחות הולכת וגדלה עם הגיל: 4.7 אחוז בגיל 40-49 שנים, 3.1 אחוז בגיל 50-59 שנים, 5.4 אחוז בגיל 60-69 שנים, 6.6 אחוז בגיל  70-79 ו- 7.5% בגיל 80 שנים או יותר. השכיחות הייתה 5 אחוזים בגברים ו- 4.4 אחוז בנשים, 5.6 אחוז בלבני עור, 2.7 אחוזים בקרב אנשים ממוצא היספני, 0.6 אחוז בשחורי עור, ו- 2.1 אחוז באחרים. לאחר ביצוע תיקון לגיל ולמוצא אתני, הסיכון להתפתחות נבוס כורואידלי היה פי 10 יותר בלבני עור לעומר שחורי עור, פי 5 גבוה יותר בהיספנים לעומת שחורי עור, ו- פי 4 גבוה יותר בקרב האחרים לעומת שחורי העור. הסיכון להתפתחות נבוס כורואידלי היה פי 2 גבוה יותר בלבנים בהשוואה להיספנים. נמצא קשר בין נבוס כורואידלי לבין יתר לחץ דם, פסוריאזיס, רמה נמוכה של high-density lipoprotein, רמה גבוהה של חומצה אורית, בעוסקים בעבודות תחזוקה ותיקונים, ובאלה שלא עבדו אי פעם. לא נמצא כל קשר לסימפטומים של ראייה, לתפקודי ראייה, לחדות ראייה, לרפרקציה, לשדות הראייה, לרטינופתיה סוכרתית, לרטינופתיה מקולרית מחמת גיל, או לקעור מוגבר בדיסקות. לא נמצא כל קשר עם מלנומה של העור, גידולים אחרים, למחלות ריאה, כבד, כליה או תירואיד, לשימוש באלכוהול או סמים, להכנסה או השכלה, להמוגלובין A1C, ל- C-reactive protein, ללקטט הידרוגנז, לאלקטרוליטים או לאלבומין בשתן.

מסקנת החוקרים היא שבקרב מבוגרים בארצות הברית השכיחות של נבוס כורואידלי בקוטב האחורי של העין היא 4.7 אחוזים. השכיחות גדלה עם הגיל. השכיחות גבוהה ביותר בקרב לבנים 5.6 אחוזים, ונמוכה ביותר בקרב שחורים 0.6 אחוזים. בעבר היה תת אבחון של נבוס כורואידלי בקרב היספנים. השכיחות האמיתית של נבוס כורואידלי הינה גבוהה יותר כיון שנתונים אלה נאספו רק לפי תמונות רשתית של הקוטב האחורי ולא כללו את הקף הרשתית. יש לבדוק אפשרות של קשר בין הופעת נבוס כורואידלי לבין גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים, כלייתיים, אוטואימוניים ותעסוקתיים שעלו במחקר זה.

Qiu M, Shields CL
Choroidal Nevus in the United States Adult Population
Racial Disparities and Associated Factors in the National Health and Nutrition Examination Survey
Ophthalmology 2015;122:2071-2083