קרע ברצועה הצולבת הקדמית הינה פציעה נפוצה בפעילות ספורטיבית שיש בה קפיצות בלימות ושינויי כיוון. עד לא מזמן הדעה הרווחת הייתה שהרצועה הצולבת הקדמית, ה- ACL, אינה יכולה להחלים, ולכן ההמלצה הייתה ניתוח לשחזור הרצועה ויפה שעה אחת קודם, בייחוד כי הדבר כרוך היה בתהליך שיקום ארוך.

במהלך מונדיאל 2022, המגן הצרפתי לוקאס הרננדז, נפצע במהלך משחק מול אוסטרליה. לאחר המשחק התגלה שמדובר בקרע ברצועה והרננדז נותח מיידית. ביירן מינכן אף הודיעו שהרננדז שוקל פרישה עקב הפציעה, אך לבסוף השחקן החליט שלא לפרוש.

קרעים בצולבת זו הפציעה הנפוצה ביותר בקרב ספורטאים.  20% סובלים מפגיעת רצועה נוספת במהלך השנתיים שלאחר הפגיעה, וישנם סימנים לשינויים ניווניים מוקדמים אצל 79%.

תופעת הקרעים נמצאת בעלייה בשנים האחרונות והאוכלוסיה הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר הם ספורטאים צעירים וזאת במיוחד בגלל שאימוני הספורט שהם מבצעים נעשים בצורה אינטנסיבית יותר ומגיל צעיר יותר מבעבר.

בביצוע ניתוח לשחזור רצועה נלקחים שתל או רקמה משריר ההמסטרינג או מגיד הקוודרספס – הגיד שבתוכו יושבת פיקת הברך, לצורך שחזור של הרצועה המקורית. ההיגיון מאחורי הפעולה הוא שברך ללא רצועה קדמית, תסבול מחוסר יציבות ותעלה את הסיכון לפציעה חמורה יותר ותוביל לתהליך שחיקה מוקדם של סחוסי הברך. על כן, ניתוח לשחזור מקנה לברך את היציבות שהיא צריכה כדי לעמוד בעומסים שספורט ופעילות גופנית מייצרים ומפחית משמעותית את הסיכוי לנזק עתידי.

ב-2010 פורסם מחקר KANON, מחקר ראשון מסוגו שהשווה השלכות בין 121 צעירים בגילאי 18-35 פעילים עם קרע אקוטי ברצועה הצולבת הקדמית. 62 עברו ניתוח לשחזור הרצועה ושיקום, 59 הנוספים נשלחו לשיקום בלבד עם אופציה לניתוח שחזור עתידי.

המחקר מצא שבין אלו שנותחו לעומת אלו שעברו שיקום ללא שחזור, נראו מעט מאוד הבדלים בקריטריונים חשובים כמו כאב, חוסר יציבות בברך, שינויים מבניים ושחיקה, תפקוד ביומיום ואיכות החיים בטווח של 2-5 שנים מארוע הפציעה.

מעבר לכך, בסקירה חוזרת של מחקר kanon שפורסמה ממש לאחרונה, מצאו החוקרים שכ-53% מהמטופלים שעברו שיקום תנועתי בלבד ראו ב- mri במעקב של שנתיים שהרצועה החלימה. למטופלים שהחלימו היו פחות סיבוכים והשפעות שליליות בכל הפרמטרים שבדקו – כאב, נפיחות, תפקוד ספורטיבי ואיכות חיים.

הסקירה הזו בעצם משנה את התמונה. עד היום לא בדקו את האופציה של החלמה ספונטנית של רצועה ולכן גם לא יכלו לדעת על מערכת היחסים של רצועה שהחלימה לבין חזרה לתפקוד של המטופל.  עכשיו שמערכת היחסים הזו תתחיל להיחקר, סביר שנראה את ההשפעה שלה על תהליך קבלת ההחלטות בפציעות מהסוג הזה, בעתיד הקרוב.

MRI לא תמיד קובע את המשך הטיפול: למרות הטכנולוגיה המדהימה של בדיקות ההדמיה וחשיבותן באבחנה מבדלת, אפשר לומר בביטחון שבמקרה של קרעים בצולבת, רצוי לתת יותר משקל לתמונה הקלינית: בדיקות יציבות, טווחים, כוח ומבחנים כמו מבחן המגירה או מבחן לחמן אשר בודקות חוסר יציבות בברך. אפשר ללמוד ממחקר מ-2017 שפורסם ב journal of sport rehabilitation, שהשווה ביכולות האבחנה של מבחנים קליניים לעומת mri. במחקר גילו שבאבחנה של קרע ברצועה הצולבת המבחנים הקליניים קיבלו דירוג גבוהה יותר בספציפיות שלהן.

ב-2019 פורסם מאמר ב – American Journal of Sports Medicine המסכם הנחיות למניעת קרע צולבת בקרב ספורטאיות צעירות: הסקירה כללה 18 מחקרים, בקרב מעל 27,000 מתאמנות. מהמאמר עולה כי אימוני NMT neuromuscular training  לחיזוק פלג גוף תחתון הצליחו להפחית קרעים בקרב האוכלוסייה הצעירה.

ייתכן שתרגילי חיזוק ומניעה יכולים לא רק להפחית את מקרי הפציעה כפי שראינו במחקרים אלה, אלא גם להפחית את הנזק הרחב המתלווה פעמים רבות, כמו קרע של המיניסקוס וקרע של מבנים נוספים בברך. בנוסף, חיזוק פלג גוף תחתון לפני ניתוח עשוי להפחית את משך זמן השיקום ולהשפיע על הצלחת הניתוח.

אדי רון הוא ספורט-תרפיסט מומחה לפילאטיס שיקומי, מלווה ומשקם פציעות של ספורטאים בינלאומיים