ילדים

ועדת הבריאות של הכנסת: רוקחים בעלי הרשאה יוכלו לספק תרופות לחולים כרוניים ללא צורך במרשם רופא

דיון בועדת הבריאות של הכנסת - על תקנות הרוקחים
ועדת הבריאות של הכנסת אישרה ביום שלישי השבוע תיקון לתקנות הרוקחים, הכולל הקלות שיאפשרו לרוקחים לתת תרופה לחולים כרוניים ללא צורך במרשם מרופא, וכן שורה של תרופות וטיפולים שיוכלו להנתן באמצעות מרשם של הרוקחים עצמם

באתר חדשות הכנסת פורסם כי מתן תרופות לחולים כרוניים, המקבלים תרופות בקביעות זה שלושה חודשים, ללא צורך במרשם יתאפשר בלבד שהמטופל מסכים לחשיפת תיקו הרפואי והרוקח הסביר לו את השלכות התרופה. הוועדה אישרה בנוסף רשימה של תרופות רבות ובהן משחות לטיפול באקנה, כדורים לטיפול במגרנה, טיפול בדלקות אוזניים וחיסוני שפעת בתרסיס שיוכלו להינתן באמצעות מרשם של הרוקח, ללא צורך במרשם רופא.
 

התיקון תקף עבור רוקחים שקיבלו “הרשאה אישית”, כלומר רוקח בעל ותק של חמש שנים לפחות, ושעברו הכשרה ייעודית בבתי ספר לרוקחות או רפואה, הם מקבלים את ההרשאה לחמש שנים. בחדשות הכנסת נכתב כי אמיר ניצן, מנכ”ל הסתדרות הרוקחים בירך על התיקון אך ציין כי רק ל-160 רוקחים ברחבי הארץ יש כיום “הרשאה אישית”, וכי עתה, לאור האישור, המספר יגדל.

 

תקנות הרוקחים מאפשרות לרוקח לתת מרשם לטיפול המשכי וכן מרשם לתרופת רוקח. מטרתו של התיקון היא להסיר חסמים לשימוש וקבלת מרשם רוקח מרוקח בעל הרשאה אישית, כדי ליעל את תהליך קבלת המרשם ולמנוע את הצורך של מטופלים-כרוניים לפנות לרופא לצורך קבלת מרשמי המשך, ובמקום זאת לאפשר להם לגשת ישירות לרוקח לצורך קבלתו. כחלק מהתיקון הוסרה הדרישה הקיימת לקבלת הסכמת המטופל בכתב לחשיפה של הרוקח בעל ההרשאה האישית למידע רלוונטי בתיקו הרפואי,שייצרה בירוקרטיה ועוררה רתיעה מקבלת השירות. עם זאת, עדיין יש לקבל את הסכמת המטופל בעל פה לחשיפה למידע רפואי, וההסכמה הזו תצטרך להנתן בכל שנה. על הרוקח/ת בעלי ההרשאה להעניק הסבר למטופלים ולמטופלות לגבי מרשם רוקח.

 

בכתבתו של עדו אפרתי ב”הארץ” נכתב כי מדובר בהסדר שנחקק כבר לפני יותר מעשור, אך לא יושם בשל חסמים שהצריכו שינוי של מספר תקנות, וכי התיקון צפוי להיכנס לתוקף בימים הקרובים, לאחר אישור שר הבריאות אוריאל בוסו. עם התיקון, הרוקחים למעשה יקבלו גישה לרשימת מרשמים שקיבלו המטופלים בתשעת החודשים שלפני קבלת המרשם, למספר ביקורי רופא אחרונים, להוראות ולאבחנות של הרופא וכן לתוצאות בדיקות המעבדה של המטופלים, הקשורות למרשם הספציפי.
 

נציגי קופות החולים בדיון העירו והעלו שאלות לגבי הנגשת המידע, המעקב על תופעות לוואי, מינונים ואפקטיביות התרופות: לדברי שרון אלמקייס, נציגת “מאוחדת”, המידע המועבר כיום לרוקח בבתי המרקחת הפרטיים, הוא בסיסי ביותר ולא כולל תוצאות מעבדה ומועדי ביקור אצל הרופא. נציג “כללית”, מרק לוין, מסר ש”כללית” תומכת בתיקון החוק ובמתן מרשם על ידי רוקחים. הוא ציין כי בבתי המרקחת של הכללית כמו גם אלו הפועלים בהסדר עם הקופה, מקבלים כבר כיום תוצאות מעבדה ומדדים קליניים שונים, וכי בשנה הקרובה תתאפשר גם העברת רגישויות ואבחנות שונות. מנהלת מחלקת רפואת הקהילה ב”מכבי”, ד”ר דניאלה רחמים-כהן, שיתפה שמערכת הסיגנל המיועדת לבדיקת ומניעה של תגובות בין תרופתיות, המשרתת את הרופאים והמטפלים, תהיה פתוחה גם עבור הרוקחים. היא תהתה כיצד יתנהל מעקב תופעות לוואי, מינונים ואפקטיביות של התרופה במתן של מרשם המשך לתרופה בהנפקה כרונית על ידי הרוקח כשלושה חודשים לאחר שניתנה לראשונה על ידי רופא. לדבריה, “הנפקת מרשמים כרוניים כרוכה בעבודה רפואית הכוללת בדיקת תיק המטופל, התאמת מינון, אינטראקציות, בדיקה האם המטופל ראה רופא אחר – ולאלו יכולות להיות משמעויות להנפקת התרופות”.

 

ד”ר יוסי לומנציקי, יו”ר הועדה המקצועית בארגון הרוקחות, כי חשוב להקל את החסמים האדמינסטרטיביים שמציבות קופות החולים. לדבריו, חשיפת הרוקח לשלושה חודשי היסטוריה רפואית הן מספיקות, כי אין כמעט תרופה שהשפעתה ארוכה יותר ובכל מפגש עם מטופל, הרוקח חייב לשאול על רגישויות ותופעות-לוואי קודמות. יו”ר הוועדה, ח”כ יוני משריקי מש”ס הדגיש בדיון כי על משרד הבריאות לפרסם את השירות כדי להביא אותו לידיעת הציבור ודרש כי קופות החולים יסכימו להעברת מידע רפואי נדרש על המטופל – גם לבתי המרקחת הפרטיים. מירי טריינין, הרוקחת המחוזית של משרד הבריאות בתל אביב אמרה בדיון בתשובה לשאלה לגבי פיקוח משרד הבריאות על המידע המועבר לבתי המרקחת כי משרד הבריאות הוציא מכתב לקופות החולים בבקשה לבצע הנגשה של המידע הנחוץ והדרוש למרשם רוקח וייעוץ רוקחי יזום לבתי המרקחת במהלך 2024.

להודעה באתר חדשות הכנסת

להקלטת הדיון המלא

תמונת הכותרת: מתוך הדיון בועדת הבריאות בכנסת

פרופ’ איל שורצברג, יו”ר ארגון הרוקחות בישראל, התייחס אמש להחלטת ועדת הבריאות של הכנסת מאתמול להקלת מתן מרשמים כרוניים ואישור רשימת תרופות רבות לציבור הרחב על ידי קהל הרוקחים בארץ, ולא רק על ידי קהל הרופאים: “ארגון הרוקחות בישראל מברך על החלטת הכנסת. החלטה זו מעידה על האמון החשוב של המחוקק בציבור הרוקחות והרוקחים בישראל ועל הצלחת שיתוף הפעולה בין ארגון הרוקחות לבין משרד הבריאות לטובת הגדלת רשימת התרופות והרחבת הסמכויות הניתנות בידי ציבור הרוקחים, באופן שישקף את היכולות המקצועיות הקיימות בידיו, ויביא מזור לציבור הרחב בארץ. יחד עם זאת, עדיין נותרה חובה ליישם את התקנות החדשות. אשר על כן, אנו קוראים לקופות החולים לנצל את שעת הכושר שנוצרה לטובת רווחת המטופלים, תוך ניצול מלא של כלל המיומנויות המקצועיות של הרוקחים במדינה, וזאת בהתאם למקובל בעולם. בהתאם לכך, אנו מבקשים את יישומן המהיר של התקנות בכלל בתי המרקחת, הן אלה של קופות החולים והן בבתי המרקחת שבהסדר, כך ששירות חשוב זה יוכל להיות מוצע לציבור הרחב באופן מלא ומיטבי, בהמשך ישיר למפורט בתקנות שאושרו אתמול בכנסת”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  •  פסילוסיבין עשוי להיות יעיל ובטוח לטיפול בדיכאון דו קוטבי מסוג 2 (JAMA Psychiatry)

     פסילוסיבין עשוי להיות יעיל ובטוח לטיפול בדיכאון דו קוטבי מסוג 2 (JAMA Psychiatry)

    פסילוציבין, חומר משנה תודעה המופק מפטריות, הראה יעילות ובטיחות לטיפול בדיכאון דו קוטבי מסוג 2 במחקר שבוצע על 15 נבדקים ופורסם ב- JAMA Psychiatry. הביא לפרסום יהונתן ניסן על פי המלצתו ובחירתו של פרופ' איל שוורצברג

  • אישור FDA חדש לטיפול בהשמנת יתר (JAMA)

    אישור FDA חדש לטיפול בהשמנת יתר (JAMA)

     ה-FDA אישר ב-8 בנובמבר את הטיפול ב-tirzepatide (או Zepbound) לניהול השמנת יתר כרונית, ובכך הגדיל את סל האפשרויות ההולך וגדל לטיפול בהשמנת יתר. את הידיעה הביא לפרסום יהונתן ניסן על פי המלצתו ובחירתו של פרופ’ איל שוורצברג, עורך רוקחות

  • אסתמה במבוגרים (N Engl J Med, CME)

    אסתמה במבוגרים (N Engl J Med, CME)

    שכיחותה של מחלת האסתמה בקרב מבוגרים בארצות הברית היא כ-7.7 אחוזים. זוהי אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בארץ ובעולם. מאמר סקירה מתוך מגזין JC-885

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה