פסיכיאטריה

עליה בטמפרטורה הסביבתית מלווה בעליה בשיעורי הפרעות פסיכיאטריות (PLoS One)

לצד העליה בטמפרטורה הסביבתית חלה עליה בשיעורי הפרעות פסיכיאטריות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת PLoS One.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משנת 1880, השנה בה החלו לתעד את הטמפרטורה הגלובאלית, נרשמה עליה ממוצעת בטמפרטורה העולמית בהיקף של 1.4 מעלות פרנהייט; כאשר שני-שליש מהעליה בטמפרטורה תועדה במהלך 40 השנים האחרונות. החוקרים מציינים כי 8 מבין 10 השנים החמות ביותר ב-48 מדינות בארצות הברית תועדו לאחר שנת 1998. השנה בה תועדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר הייתה שנת 2016.

ידוע היטב כי טמפרטורות גבוהות יותר עשויות להשפיע לרעה על הבריאות הגופנית. מצוקה עקב חום עלולה להוביל למצבים דוגמת פריחה עורית והתכווצויות שרירים, אך ייתכנו גם השפעות חמורות יותר על מספר מערכות איברים, כולל מערכת העצבים המרכזית והמערכת הסירקולטורית.

להערכת ההשפעה של טמפרטורה סביבתית על הבריאות הנפשית, החוקרים בחנו את הנתונים מסקרי בריאות של ה-CDC אודות 3 מיליון תושבי ארצות הברית בין השנים 1993-2010. הרוב הסכימו כי טמפרטורה יומית ממוצעת בטווח 60-70 מעלות פרנהייט הינה הטווח בו מרבית האנשים חשים בנוח.

מהתוצאות עלה כי תוספת יום אחד בו הטמפרטורה הממוצעת עלתה מעבר ל-80 מעלות פרנהייט לוותה בעליה של 0.3% בסיכוי לדיווח על בריאות נפשית ירודה. תוספת של יממה אחת בה הטמפרטורה הממוצעת הייתה מתחת ל-20 מעלות פרנהייט לוותה בירידה של 0.8% בסיכוי לדיווח על הפרעות פסיכיאטריות במהלך החודש הקודם. מהממצאים עלה עוד כי בימים קרים באופן חריג, הסיכוי להתלונן על בעיות נפשיות היה קטן יותר.

עוד מדווחים החוקרים כי תקופה של 10 ימים עוקבים בהם נרשמו טמפרטורות גבוהות לוותה בעליה ניכרת בבעיות פסיכיאטריות. בדומה, רצף של ימים קרים לווה בירידה משמעותית בבעיות פסיכיאטריות.

ממצאי המחקר מעידים כי אלו שהתגוררו באזורים חמים יותר בארצות הברית, לא התרגלו בהכרח להשפעות של מזג האוויר החם. תקופה ממושכת של ימים חמים הובילה לעליה בסיכוי לדווח על בעיות פסיכיאטריות בכל האזורים ברחבי המדינה.

החוקרים בחנו גם את ההשפעה הכלכלית של מזג אוויר חם ובריאות נפשית ומצאו כי הנשאלים היו מוכנים לשלם בין 2.60 עד 4.60 דולרים בכדי להימנע מיום חם נוסף והשפעותיו על הבריאות הנפשית.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים, אשר יתבססו על נתוני מזג האוויר משנת 2010 במטרה לבחון את המתאם בין הבריאות הנפשית ובין הטמפרטורות המקומיות.

PLoS One. March 25, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה