אופן השימוש של מטופלים במכשירים החכמים מספק תובנות אודות הפנוטיפ הדיגיטאלי של המשתמשים ומידע זה עשוי לסייע בהבחנה בין הפרעה דו-קוטבית ובין הפרעות אישיות גבולית, אתגר לא פשוט במקרים רבים, כך טוענים מומחים במהלך כנס מטעם ה-European College of Neuropsychopharmacology.

החוקרים פיתחו אפליקציה למכשיר החכם המאפשרת למשתמשים לתאר בקצרה את מצב הרוח שלהם על-בסיס יומי, כמו גם מודל לימוד מכונה אשר מנתח את זרם הנתונים הללו עם השינויים במצב הרוח של המשתמשים לאורך הזמן.

במחקר הפרוספקטיבי בשם AMoSS (Automated Monitoring of Symptom Severity) נכללו 48 חולים עם אבחנה מאושרת של הפרעה דו-קוטבית, 31 משתתפים עם הפרעת אישיות גבולית ו-51 מתנדבים בריאים. הכלי סיווג נכונה 75% מהמשתתפים לקטגוריה האבחנתית הנכונה על-בסיס 20 דירוגים יומיים של מצב הרוח.

האפליקציה גם מסייעת במעקב אחר פעילות באמצעות מד האצה ומיקום גיאוגרפי להערכת דפוסי מנוחה-פעילות במהלך היום, כמו גם שימוש בטלפונים והודעות טקסט. בדו”ח אחר של נתוני המחקר עלה כי דפוסים אלו גם מבחינים בין חולים עם הפרעה דו-קוטבית מאלו עם הפרעת אישיות גבולית וממתנדבים בריאים.

אחת הסיבות לקושי בהבחנה בין הפרעה דו-קוטבית ובין הפרעת אישיות גבולית נובעת מכך שההערכות מתבססת על דיווח רטרוספקטיבי של המטופלים את תחושתם בעבר, אשר לעיתים קרובות מושפעת ממצב הרוח הנוכחי שלהם. האפליקציה למכשירים חכמים מתגברת על מגבלה זו מאחר והמשתמש מדרג את מצב הרוח שלו בכל יום, על-פי שש קטגוריות חרדה, עצבות, כעס, עצבנות, אנרגיה, התרוממות רוח בסולם בין 1-7.

מודל לימוד מכונה מנתח את המידע ומארגן אותו ליצירת “חותמת מצב רוח” ובאמצעות מודל מתמטי מבחין בין ההפרעות השונות. שינויים יומיים במצב הרוח עשויים לסייע בהבחנה בין הפרעות אישיות גבולית ובין הפרעה דו-קוטבית, אל גם לסייע בחיזוי מצב הרוח בעתיד. ניתוח אוטומטי של 20 דירוגי מצב הרוח האחרונים ניבא את מצב הרוח ביום למחרת במתנדבים בריאים בדיוק של 89-98%.

הערך המנבא בקרב אלו עם הפרעה דו-קוטבית גם היה טוב ונע בין 82-90%. באלו עם הפרעת אישיות גבולית הדיוק היה פחות טוב ונע בין 70-78%. עם זאת, ייתכן כי לנקודה האחרונה אין חשיבות רבה וכי קושי בחיזוי מצב הרוח עשוי בעצם לשמש כסמן אבחנתי שימושי.

ניתוח מיקום גיאוגרפי מספק נתונים אודות המקומות בהם ביקר המשתמש וכמה זמן שהה בהם. הזנת נתונים אלו למודל לימוד מכונה ניבא נוכחות או העדר דיכאון בדיוק של 85% בחולים עם הפרעה דו-קוטבית , אך לא ניבא דיכאון כלל באלו עם הפרעת אישיות גבולית.

הנתונים שנאספו מהאפליקציות העידו עוד על עיכוב בתפקוד יומי, עם דפוס מנוחה-פעילות ייחודי ושונה בחולים עם הפרעת אישיות גבולית, בהשוואה לאלו עם הפרעה דו-קוטבית. שינוי זה בתפקוד היומי עשוי לספק יעד טיפולי חדש בחולים עם הפרעת אישיות גבולית.

דפוסי השימוש בטלפון מספקים מידע רב, כאשר תדירות שיחות הטלפון הייתה גבוהה יותר באלו עם הפרעה דו-קוטבית, בהשוואה למתנדבים בריאים, בעוד שאלו עם הפרעת אישיות גבולית השתמשו יותר בהודעות טקסט, בהתאם לסברה כי לחולים אלו קשיים רבים בתקשורת בין-אישית.

החוקרים מזהירים כי עדיין לא ניתן להתבסס על מכשירים חכמים להבחנה בין הפרעת אישיות גבולית והפרעה דו-קוטבית עדיין, אך ממצאי המחקר בהחלט תומכים בהשלמת מחקרים נוספים בכיוון זה.

מתוך כנס ה-ECNP

לידיעה במדסקייפ