פסיכיאטריה

הטיפול בקוצב וגאלי VNS ,מפחית תסמיני דיכאון בחולי אפילפסיה גם ללא תלות בהפחתת ההתקפים (Neurological Sciences


סקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העט Neurological Sciences בחנה את השפעת הטיפול בקוצב הוגאלי (VNS) על תסמיני דיכאון בחולי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי (DRE).

חלק משמעותי מחולי האפילפסיה סובל מדיכאון כתחלואה נלווית לאפילפסיה. למעשה, דיכאון היא המחלה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר בקרב חולים אלו. כ-23% מבין כלל חולי האפילפסיה חווים תסמיני דיכאון ועד 63% מהחולים יפתחו תסמינים אלו כאשר מדובר באפילפסיה  עמידה לטיפול תרופתי. בחלק גדול מהמקרים, הדיכאון לא מאובחן.

יש לציין שכבר בתחילת שנות האלפיים, מחקרי RCT ראשוניים הראו שהטיפול ב-VNS (קוצב וגאלי) הביא לשיפור במצב הרוח בקרב חולי אפילפסיה,ובהמשך, בשנת 2005, ה-VNS קיבל  את אישור ה-FDA לטיפול בדיכאון עמיד. מספר מחקרים שתארו את מנגנון הפעולה של הטיפול ב-VNS הראו עליה בביטוי של נוראפינפרין וסרוטונין באיזורים שונים במוח הקשורים לוויסות מצב-הרוח.

מטרת החוקרים במאמר זה הייתה לנתח את השפעת ה-VNS על תסמיני דיכאון בחולים עם אפילפסיה. לשם כך, בוצע סקירה של מאגרי מחקרים מקובלים ונבחרו מחקרים העוסקים בקשר בין הטיפול ב-VNS לבין תסמני דיכאון בחולי-אפילפסיה. לאחר סינון, נבחרו 9 מאמרים (מתוך 73)  שענו על כל דרישות החוקרים, ועל פיהם נותחו תוצאות ומסקנות סקירה זו.

המחקרים שצוטטו, סוקרים מעל ל 400 חולי אפילפסיה עמידה לטיפול בגילאים 4-75.       7 מתוך 9 המחקרים הינם פרוספקטיבים, אחד במתודולוגיה של RCT רב מרכזי ואחד רטרוספקטיבי.

שישה מחקרים הדגימו שיפור משמעותי במדדי הדיכאון של המטופלים ב-VNS ולמעט מחקר אחד, לא נמצא  קשר ישיר בין השיפור במדדי הדיכאון לשיפור בשליטה בהתקפים.

החוקרים מסכמים כי ע”פ סקירה זו, לטיפול ב-VNS קשר ישיר מובהק לשיפור בתסמיני דיכאון בקרב חולי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי וכן, שיפור זה אינו תלוי בהפחתת התדירות והעצמה של ההתקפים האפילפטיים.

Neurol Sci, . 2020 Nov;41(11):3075-3084. doi: 10.1007/s10072-020-04479-2. Epub 2020 Jun 10.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: תרופות וניתוחים להרזיה - למי זה מתאים ומהם הסיכונים?

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: תרופות וניתוחים להרזיה - למי זה מתאים ומהם הסיכונים?

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נדון בנושא שמעורר הרבה עניין וגם לא מעט שאלות – הטיפולים השונים להרזיה. נדבר על הזריקות להרזיה וניתוחים לקיצור קיבה – למי נמליץ על כל אחת מהאפשרויות והאם יש סיכונים שחשוב לקחת בחשבון? בפרק הזה נבחן את ההבדלים בין השיטות, נדבר על מי מתאים לאיזו גישה, […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה (Am J Obst Gynecol)

    אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה (Am J Obst Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אי-נקיטת שתן מעלה את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון לאחר-לידה הינו אחד הסיבוכים הנפוצים לאחר לידה. אי-נקיטת שתן הינה תסמין נפוץ במהלך היריון ובתקופה שלאחר הלידה, כאשר פעמים רבות הנשים חוות תופעה […]

  • בחודשי המלחמה הראשונים נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים

    בחודשי המלחמה הראשונים נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים

    מחקר חדש ורחב היקף שבוצע בחדר המחקר מאיר-שרון שומרון במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית בחן האם חל זינוק בצריכת נוגדי דיכאון, חרדה, משככי כאבים נרקוטיים וכדורי שינה בשל מלחמת חרבות ברזל. המחקר הוצג היום בכינוס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה שנערך בתל אביב. לפי המחקר, בחצי השנה הראשונה למלחמה נצפתה עלייה של כ-50% ברכישת נוגדי חרדה ושל פי 3 במשככי כאבים נרקוטיים בקרב כלל האוכלוסייה, ובקרב תושבי העוטף נצפתה עלייה של 200% ברכישת נוגדי חרדה ו-250% במשככי כאבים נרקוטיים

  • האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    האם מחלת צליאק מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה? (Front Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Psychiatry עולה קשר בין מחלת צליאק ובין סיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה, כאשר בחולים עם שינויים גנטיים שנקשרו עם מחלת צליאק לוו בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון לאחר לידה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון קשר סיבתי אפשרי בין מחלת צליאק ובין דיכאון לאחר לידה באמצעות ניתוח רנדומיזציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה