בריאות הציבור-קידום בריאות

פרופ' יוסי רוזנמן בהרצאתו בכנס האיגוד לרפואה פנימית : בהעדר התווית נגד, הטיפול בנוגדי קרישה החדשים בחולי פירפור פרוזדורים עדיף על וורפרין

בהרצאה זו שניתנה במסגרת הכנס החד יומי של האיגוד לרפואה פנימית התמקד פרופ' רוזנמן בלקחים העולים ממחקרים וסקרים מאוחרים יותר של הטיפול בתרופות נוגדות הקרישה החדשות.

להלן עיקרי המסקנות שהציג פרופ' רוזנמן בהרצאתו :


  • וורפרין אפקטיבי מאוד בהורדת הסיכון לשבץ, הרבה יותר מאספירין

  • האפקט של וורפרין במניעת שבץ תלוי בהימצאות בטווח התראופוטי של INR בין 2-3 , כשמעל ערך של 3 הסיכון לדימום תוך גולגולתי עולה באופן משמעותי

  •  ניתן לסכם שעל אף היעילות של וורפרין יש בעייה של טווח תראופוטי צר, צורך בבדיקות תכופות וסיכון לדימומים ובעיקר מה שמטריד הוא דימום תוך גולגולתי שתוצאותיו אף חמורות משבץ. בהקשר זה אומר פרופ' רוזנמן: "..אנחנו כמטפלים מוכנים לשלם מחיר של GI bleed על מנת למנוע stroke , לא מוכנים לשלם מחיר של דימום מוחי…ה- balance נקבע בהתאם להשפעה על stroke אל מול הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מדימום מוחי…"

  • אצל חלק מהחולים ההימצאות בטווח התראופוטי היא בשיעור של פחות מ-50% מהזמן .

  • כל אלה היוו את הרציונל לפיתוח התרופות החדשות נוגדות הקרישה.

  • היתרון הבסיסי בולט של התרופות החדשות : הימצאות תמידית או רוב הזמן בטווח התראופוטי, בלי קשר לכך שהחולה היה או לא היה לפני בטווח תחת וורפרין.

  • המחקרים הגדולים שנעשו בנוגדי הקרישה החדשים הראו יתרון גם ביעילות במניעת השבץ וגם בבטיחות (דימומים) בהשוואה לוורפרין

  • בסה"כ המאפיינים הפרמוקינטיים של שלושת התרופות החדשות דומים מבחינת T  חצי וזמן הגעה לריכוז אפקטיבי.

  •  מטה-אנליזה של המחקרים הגדולים של שלושת התרופות החדשות מראות ירידה בתמותה, שבץ, אירועי דמם וירידה מאוד משמעותית (למעלה מ-50%) קלינית בדימום תוך מוחי וכפי שהדגיש פרופ' רוזנמן : "עם התרופות החדשות יש למעלה מ-50% ירידה בשיעור של הסיבוך הקטסטרופלי של דימום מוחי.."

  • מתוך דיון מקרה: – האם יש מקום להחליף חולה מאוזן על קומדין ל-NOACs ? ע"פ ניתוח מידע ממחקר RE-LY הסיכון של חולה מאוזן על וורפרין לפתח דימום תוך מוחי אינו שונה מזה של חולה נאיבי לוורפרין או חולה שאינו בטווח התראופוטי. הירידה היחסית בסיכון לדימום תוך מוחי תחת הטיפול בדביגטראן (פרדקסה) היא אותה ירידה. ולכן , להערכת פרופ' רוזנמן , אם קיים חשש לאפשרות של דימום תוך מוחי יש רציונל להעביר גם חולים מאוזנים על וורפרין לטיפול בנוגדי הקרישה החדשים. בהקשר זה ציין רוזנמן : בהקשר לדימום מוחי..לבוא ולהגיד לחולה היית בסדר עד עכשיו אז תהיי בסדר גם בעתיד – לא נתמך על ידי הספרות.."  ולכן, כאשר סיכם את הדיון באשר לחולה שהציג (בת 75 מאוזנת תחת קומדין) אמר רוזנמן :   " למרות שהחולה מאוזנת אני ממליץ לעבור ל-NOACs לאור החשש מדימום מוחי..אני אישית לא רוצה למצוא את עצמי בסיטואציה שלא המלצתי על אחת התרופות החדשות והחולה מגיעה אחרי    שנה עם דימום מוחי.."

  •  נתונים ארוכי טווח לאורך 4-5 שנים (מחקר ה-RELY-ABLE ) מראים שהמגמות שהוצגו בשנתיים של מחקר ה-RE-LY נמשכות גם לאחר מכן, והסיכון לדימום תוך מוחי תחת דביגטראן (פרדקסה) הוא מאוד נמוך גם לאחר 5 שנות טיפול. על כך ציין רוזנמן כי " ..צריכה להיות הרגשה של ביטחון מאד גדולה שמבחינת הסיכון לדימום מוחי התכשירים האלה (NOACs ) נותנים הגנה טובה."

  • פרופ' רוזנמן הקדיש חלק מההרצאה להשלכות של דימום תחת טיפול בנוגדי הקרישה החדשים כאשר אין עדיין אנטידוט: עבודה שהתפרסמה לאחרונה הראתה ששיעור התמותה בחולים שדיממו תחת דביגטראן נטה להיות נמוך יותר בהשוואה לאלו שדיממו תחת וורפרין בהתייחסו לכך אמר רוזנמן: )..דווקא בקבוצה שדיממה על וורפרין התמותה הייתה גבוהה יותר (p=0.052 )…נכון עם וורפרין אני מרגיש בטוח יותר אבל זה שאני מרגיש בטוח זה לא מתורגם לזה שהחולה נהנה מזה.."

  •  על בסיס הנסיון המצטבר בדביגטראן בשימוש ב"חיים האמיתיים" כפי שנותחה במערכת "מיני סנטינל" של ה-FDA (מערכת בקרה אלקטרונית על שימוש תרופתי) נמצא שהסיכון לדימום מג'ורי במטופלי וורפרין חדשים לעומת דביגטראן היה פי 1.8-2.6 (דימום GI ) ופי 2.1-3.0 (דימומים תוך מוחיים). (תוצאות דומות או אפילו עדיפות מאלה של המחקרים הקליניים ( .  בהקשר זה ציין רוזנמן כי " למרות המגבלות ניתן לומר די בוודאות שלפחות מבחינת ה- safety , דביגטראן (dabigatran ) קשור ב-safety יותר גבוה (מוורפרין), בעיקר בהקשר לדימום מוחי..ה-real life data קונסיסטנטי עם תוצאות המחקרים הקליניים.."

  •  המסקנה המרכזית שמציג רוזנמן על בסיס המידע שהוצג היא "שבהעדר התווית נגד נוגדי הקרישה החדשים עדיפים על קומדין "

לנוחיותכם להלן קישורים ישירים ע"פ חלוקת ההרצאה לתתי נושאים:


להרצאה המלאה ברצף     

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Tenecteplase  לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Tenecteplase  לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור התכשיר התרומבוליטי Tenecteplase  לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי חד. התרופה ניתנת כבולוס תוך-ורידי יחיד לאורך חמש שניות – מתן מהיר ופשוט יותר לעומת עירוי סטנדרטי של 60 דקות של Alteplase. Tenecteplase  מאושר כיום לשימוש במבוגרים עם אבחנה של אוטם לבבי עם עליות מקטע […]

  • דימום רחמי חריג במהלך מעבר למנופאוזה מלווה בסיכון מוגבר לתשישות (Menopause)

    דימום רחמי חריג במהלך מעבר למנופאוזה מלווה בסיכון מוגבר לתשישות (Menopause)

    בנשים החוות שלושה אירועי דמם רחמי כבד ומעלה במהלך המעבר למנופאוזה תועד סיכון גבוה ב-62% לתחושת תשישות ולאות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Menopause. החוקרים קוראים להגברת תשומת הלב לשינויים בדימומים ותסמיני תשישות נלווים. במסגרת המחקר נאספו נתוני יומן מחזורי ווסת של 2,329 נשים שלקחו חלק במחקר Study of Women’s Health Across the […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Tenecteplase מהווה טיפול בטוח במקרים של אירוע מוחי איסכמי עורקי בילדות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן תוך-ורידי של Tenecteplase משמש יותר ויותר לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי, אך פרופיל הסיכון במקרים של אירוע מוחי בילדות אינו ידוע. מטרת […]

  • דימום מג'ורי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר רה-וסקולריזציה של מחלה של עורק כלילי שמאלי ראשי (J Am Coll Cardiol)

    דימום מג'ורי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר רה-וסקולריזציה של מחלה של עורק כלילי שמאלי ראשי (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דימום מג'ורי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר רה-וסקולריזציה של מחלת עורק כלילי שמאלי ראשי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע אודות ההיארעות וההשפעה הפרוגנוסטית של דימום מג'ורי לאחר התערבות כלילת מילעורית וניתוח מעקפים של […]

  • גירושי הורים בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בבגרות (PLoS One)

    גירושי הורים בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי בבגרות (PLoS One)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי היסטוריה של גירושי הורים במהלך תקופת הילדות מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים בגיל מבוגר. החוקרים כותבים כי למרות שאין מדובר בפעם הראשונה בה דווח על קשר כזה, לנוכח עליה של עד 61% בסיכון לאירוע מוחי במקרים אלו, הם ממליצים לכלול היסטוריה של גירושי הורים בתקופת הילדות […]

  • יעילות ובטיחות טיפול נוגד-פרכוסים לאחר אירוע מוחי (Neurology)

    יעילות ובטיחות טיפול נוגד-פרכוסים לאחר אירוע מוחי (Neurology)

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Neurology להערכת בטיחות ויעילות תרופות נוגדות-פרכוס לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עולה כי Levetiracetam ו-Lamotrigine עשויות להיות בטוחות ומלוות בשיעור תופעות לוואי נמוך יותר לעומת תרופות אחרות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התרופות היעילות ביותר לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עדיין אינו ידוע. מטרת המחקר הייתה לקבוע את […]

  • טיפול ב-Prasugrel עדיף על Ticagrelor בטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Prasugrel עדיף על Ticagrelor בטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי Prasugrel מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה, אוטם לבבי ואירוע מוחי לעומת Ticagrelor כאשר ניתן לטיפול בחולים ששוחררו לאחר אשפוז בשל תסמונת כלילית חדה, כאשר ההשפעות בולטות במיוחד בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר תביעות ביטוח בגרמניה בין […]

  • דימום מג'ורי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר רה-וסקולריזציה של מחלה של עורק כלילי שמאלי ראשי (J Am Coll Cardiol)

    דימום מג'ורי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר רה-וסקולריזציה של מחלה של עורק כלילי שמאלי ראשי (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דימום מג'ורי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר רה-וסקולריזציה של מחלת עורק כלילי שמאלי ראשי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע אודות ההיארעות וההשפעה הפרוגנוסטית של דימום מג'ורי לאחר התערבות כלילת מילעורית וניתוח מעקפים של […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה