בחולים בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר ניתן לזהות ירידה משמעותית בתגובה קרדיווסקולארית למצבי דחק, בהשוואה לאלו ללא המחלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ANA (American Neurological Association).
מדגם המחקר כלל 63 מבוגרים, בגיל ממוצע של 62 שנים (בטווח 55-75 שנים), שאובחנו עם מחלת אלצהיימר בשלב קדם-קליני, עם דיווח-עצמי על קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה במחלה, הפרעות זיכרון וממצאי בדיקת PET המעידים על עודף ביתא-עמילואיד בקורטקס, ממצא פתולוגי אופייני למחלת אלצהיימר.
החולים השלימו בדיקת אק"ג להערכת שינויים בטונוס וגאלי במנוחה ולאחר מכן השלימו את תרגיל Groton Maze Learning Test, מבחן למידה של מבוך חבוי מבוסס-מחשב שנועד להשרות מצב דחק קוגניטיבי קל למשך כ-190 שניות.
מדדים שנבחנו בחילת המחקר ולאחר 18 חודשי מעקב כללו את RSA (Respiratory Sinus Arrhythmia) ו-HRV (Heart Rate Variability).
מהתוצאות עלה כי בנבדקים ללא מחלת אלצהיימר פרה-קלינית (ללא עדות לביתא-עמילואיד) הפעילות הוגאלית הייתה תקינה, עם עליה תקינה ב-HRV בזמן חשיפה למצבי דחק קוגניטיבי, עם ירידה בהמשך במנוחה. תגובות דומות זוהו באשר ל-RSA בנבדקים שליליים לביתא-עמילואיד תועדה עליה בזמן חשיפה לדחק הקוגניטיבי.
מנגד, בחולים עם עדות לביתא-עמילואיד לא תועדו שינויים ב-RSA או HRV באף נקודה במהלך המבחן. השינויים בטונוס הוגאלי עשויים להעיד על שינויים המתרחשים לאט במוח במהלך השלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר.
החוקרים מאמינים כי ממצאי המחקר מעידים כי בשלב קדם-קליני של מחלת אלצהיימר חלים שינויים מוקדמים בבקרת תפקוד אוטונומי במוח, עם השפעה על הבקרה הוגאלית של הלב.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ANA
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!