מחקר חדש שפורסם ב-Circulation: Cardiovascular Intervention בחן את השפעתם של שני מדדים חשובים בהערכת מטופלים שעוברים צנתור של העורקים הקורונרים: הזמן בין הופעת הסימפטומים לצנתור והזמן מדלת הבית של המטופל ועד הצנתור. המחקר הראה כי בקרב חולים שעברו אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST לאחר צנתור, לזמן מהופעת הסימפוטמים ועד הצנתור היה את הקשר החזק ביותר לגודל האוטם ולחסימת כלי דם קטנים, בהשוואה לזמן מדלת הבית של המטופל ועד הצנתור.
זמן סימפטום–לצנתור (Symptom-to-balloon time, SBT) וזמן דלת–לצנתור (Door-to-balloon time, DBT) נחשבים שניהם למדדים חשובים בחולים העוברים התערבות כלילית מלעורית ראשונית (pPCI) עקב אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST (STEMI). מחקר זה ניסה להעריך את הקשר בין SBT ו-DBT לבין גודל האוטם וחסימת מיקרו-כלי דם (Microvascular obstruction, MVO) לאחר pPCI.
מחקר זה בחן 3,115 מטופלים עם STEMI שעברו pPCI בעשרה מחקרים אקראיים שאוחדו. גודל האוטם (כאחוז ממסת החדר השמאלי) הוערך כחודש לאחר הצנתור על ידי בדיקת SPECT עם חומר הניגוד technetium-99m sestamibi (3 מחקרים) או הדמיית תהודה מגנטית של הלב (CMR, 7 מחקרים). ה-MVO הוערך באמצעות בדיקת ה-CMR. המטופלים סווגו לפי SBT קצר (≤2 שעות), בינוני (2-4 שעות) או ארוך (> 4 שעות) ו-DBT קצר (≤45 דקות), בינוני (45-90 דקות) או ארוך (> 90 דקות).
חציון ה-SBT וה-DBT היה 185 [טווח בין רבעוני – 130-269] ו-46 דקות [טווח בין רבעוני – 28-83], בהתאמה. חציון הזמן לאחר ה-pPCI בו הוערך גודל האוטם היה 5 ימים [טווח בין רבעוני – 3-12]. בין קבוצות ה-SBT חלה עלייה בגודל האוטם (עבור SBT בינוני לעומת SBT קצר – הבדל מתואם 2.0%, רווח בר סמך של 95% – 0.4-3.5; עבור SBT ארוך לעומת SBT קצר – 4.4%, רווח בר סמך של 95% – 2.7-6.1) אך לא בין קבוצות ה-DBT (עבור DBT בינוני לעומת DBT קצר – הבדל מותאם 0.4%, רווח בר סמך של 95% – 1.2- ל-1.9; עבור DBT ארוך לעומת DBT קצר – 0.1%, רווח בר סמך של 95% – 1.0- ל-3.0). ה-MVO שנצפה היה גדול יותר בחולים עם SBT ארוך לעומת קצר (הבדל מותאם 0.9%; רווח בר סמך של 95% – 0.3-1.4) אך לא היה שונה בין חולים עם SBT בינוני לעומת קצר (הפרש מותאם 0.1; רווח בר סמך של 95% – 0.4- ל-0.6). לא היה הבדל ב-MVO בין קבוצות ה-DBT. התוצאות היו דומות בניתוח רב משתני כאשר SBT ו-DBT נכללו כמשתנים רציפים.
ממצאי מחקר זה הראו כי בקרב 3,115 חולים לאחר STEMI שעברו pPCI ולאחר מכן הערכה של גודל האוטם, ה-SBT היה עם הקשר החזק ביותר לגודל אוטם ול-MVO בהשוואה ל-DBT.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!