בחודש יוני נערכה במרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון השתלמות מקצועית בנושא הטיפול ב-VNS לחולי דיכאון קשה לטיפול (DTD) בחסות איגוד הפסיכיאטריה בישראל.

במסגרת הכינוס הציגו ד”ר יואב דומני (מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים שיבא תל השומר) וד”ר כפיר פפר (מנהל מחלקה פעילה א’ והיחידה לטיפולים מתקדמים במרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון) את הניסיון המקומי שהצטבר בשני המרכזים בטיפול בקוצב הוגאלי VNS .

בהרצאה הוצגו הממצאים הראשונים של מעקב אחר 11 המטופלים שחומרת הדיכאון שלהם נמדדה ע”י שאלון MADRS ב-3 נקודות זמן:  3/6 חודשים, 12 חודשים ו – 18 חודשים ממועד ההשתלה.

נכון למועד ההרצאה, 5 מטופלים השלימו מעקב של 18 חודשים ו-7 מטופלים השלימו מעקב של 12 חודשים.

כלל המטופלים סובלים מדיכאון קשה מאוד לטיפול ( ציון MADRS ממוצע עומד על 38) , גיל ממוצע 50, מספר רב של טיפולים תרופתיים והיסטוריה של טיפול בנזעי חשמל (ECT).

במסגרת ההרצאה הובאו מספר דוגמאות לאופי המחלה הקשה של המטופלים וביניהם מטופל שסובל מדיכאון ביפולרי, ששהה באשפוזים ממושכים מרבית הזמן בשלוש השנים שלפני ההשתלה ומטופל נוסף שעקב חומרת מצבו כמעט ולא יצא מהבית במשך 5 השנים האחרונות.

ממוצע ציוני ה-MADRS טרם ההשתלה היה 38 והציון הממוצע לאחר 18 חודשי מעקב היה 12.

ד”ר דומני, ציין כי בתחילת הדרך הביע ספקות בנוגע לטיפול ומגנון הפעולה שלו, אך עם צבירת הניסיון ומגמות השיפור המשמעותיות בקרב המטופלים, הוא התרשם והופתע לטובה.

מגמת השיפור נצפתה כבר לאחר 3-6  חודשים וגם אחרי 12 חודשים. אך השיפור המשמעותי ביותר היה 18 חודשים לאחר ההשתלה.

ד”ר דומני ציין  ” זה מעודד אותי לראות שהמטופלים משתפרים משמעותית והתרגשתי מאוד לראות מטופל קשה שלא השתפר עד שנה מההשתלה ולאחר שנה ניכר שיפור משמעותי והמטופל לא היה מדוכא יותר! מגמה זו נצפתה בכל חמשת המטופלים 18 חודשים לאחר ההשתלה. כיום, אני מאמין מאוד בטיפול והתוצאות האלה מדהימות ואני שמח לשתף אותן איתכם.”

ד”ר פפר וד”ר דומני ציינו כי התוצאות הינן מצג של איסוף נתונים על קבוצת מטופלים קטנה יחסית וכלל המטופלים במהלך הטיפול ב – VNS גם טופלו בטיפול המיטבי הסטנדרטי המקובל וחלקם גם בפסיכותרפיה. למרות זאת, יש לזכור כי מדובר במטופלים קשים מאוד עם ניסיון במגוון טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים שסובלים מדיכאון שנים רבות (רובם בין 10 ל-20 שנה) ולכן לדברי שני הרופאים, השיפור המשמעותי שנצפה אצלם הינו מרשים.

אצל חלק גדול מהמטופלים נצפתה ירידה משמעותית בנטייה לאובדנות, כאשר 3 מתוך 5 המטופלים שהשלימו מעקב של 18 חודשים היו בעלי נטיות אובדניות חמורות בעבר.

חשוב לציין כי המאפיינים הקליניים של המטופלים בישראל דומה למאפייני המטופלים במחקר הפרוספקטיבי הגדול ביותר שנעשה בתחום (Aaronson et al, 2017) על 800 מטופלים ב61 מרכזים בארה”ב, במעקב של 5 שנים. המחקר הציג שיעורי התגובה של  72%  ושיעורי רמיסיה של 43%. התוצאות שנצפו בניסיון המקומי תואמות לתוצאות המחקר בנקודת זמן זו.

לסיכום, ד”ר דומני ציין כי “אחד התפקידים שלנו כקלינאים הוא להתנות תקווה למטופלים וזה אתגר הרבה יותר קשה עם מטופלים כל כך קשים. אך כשהשינוי מגיע, למרות הקושי, הוא משמעותי ושווה את זה.”

במסגרת ההשתלמות צוין כי לאור הקושי הגדול בטיפול בחולי דיכאון קשים ועמידים לטיפול, רופאים רואים חשיבות רבה בטיפול ב –  VNS כחלק מארגז הכלים של הפסיכיאטר.

הטיפול ב VNS זמין כיום בישראל במימון ציבורי מלא במסגרת פיילוט עליו החליטה ועדת סל התרופות.

לצפייה בהרצאה