מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports עולה כי בנשים עם אבחנה קודמת של הפרעה בתפקוד הלב תוארה עליה מתונה בסיכון לקדם-רעלת היריון ועליה משמעותית בשיעורי הפרעה בגדילת עובר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קדם-רעלת היריון מלווה בהפרעה בתפקוד הלב לאחר הלידה; עם זאת, טיב הקשר אינו מובן היטב. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נועד לקבוע את שיעורי הימצאות קדם רעלת היריון בנשים עם הפרעה קודמת בתפקוד הלב (מקטע פליטה של חדר שמאל קטן מ-55%) ולבחון את הקשר בין תוצאות היריון ובין המצב הלבבי טרם ההיריון.
מדגם המחקר כלל 282 הריונות.
מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות קדם-רעלת היריון לא היו גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (4.6% לעומת 4.6%, p=0.99); ב-12 נשים תועדו גורמי סיכון מיילדותיים וב-13 נשים תועדו גורמי סיכון רפואיים לקדם-רעלת היריון.
בקרב נשים עם אבחנה קודמת של קרדיומיופתיה תועד שיעור גבוה יותר של קדם-רעלת היריון לפני שבוע 37 (1.8% לעומת 0.7%, p=0.03) והפרעה בגדילת עובר (15.2% לעומת 5.5%, p<0.001).
החוקרים לא זיהו קורלציה בין תפקוד דיאסטולי או סיסטולי ובין תוצאות ההיריון.
טיפול בחסמי ביתא במהלך ההיריון ניתן ל-116 נשים ונקשר עם מדד סטיות תקן נמוך יותר של משקל הלידה (הבדל מתוקן של 0.31-, p=0.04).
החוקרים מדגישים כי ממצאי המחקר אינם מעידים בהכרח על קשר סיבתי בין הפרעה בתפקוד הלב ובין קדם-רעלת היריון. הם מוסיפים כי המנגנון בבסיס הקשר בין קרדיומיופתיה ובין הפרעה בגדילת העובר דורש מחקרים נוספים, אך תתכן השפעה של השימוש בחסמי ביתא.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!