בחולים עם אבחנה של הלם קרדיוגני משנית לאי-ספיקת לב חדה, השימוש בצנתר לעורק הריאה לווה בסיכון מופחת לתמותה באשפוז, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Cardiac Failure.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 1,055 חולים (גיל ממוצע של 62 שנים, 70% גברים) אשר אושפזו בין 2019 ו-2021 בשל הלם קרדיוגני משנית לאי-ספיקת לב חדה ב-15 בתי חולים בארצות הברית אשר הינם חלק ממאגר Cardiogenic Shock Working Group Registry.
החולים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לשימוש בצנתר לעורק הריאה להנחיית הטיפול הרפואי.
התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה באשפוז.
מהנתונים עולה כי שיעורי התמותה באשפוז עמדו על 24.7%, כאשר שיעורי התמותה אשפוז המתוקנים היו נמוכים יותר בחולים בזרוע בה נעשה שימוש בצנתר לעורק הריאה, בהשוואה לאלו שטופלו ללא הנחיית צנתר (22.2% לעומת 29.8%, יחס סיכויים של 0ף.68, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.94).
התוצאות נותרו זהות ללא תלות בשלבי הלם קרדיוגני לפי סיווג SCAI (או Society for Cardiovascular Angiography and Interventions), כאשר בחולים בזרוע ההתערבות תועד סיכוי נמוך יותר להתקדמות למחלה בשלב E (22.9% לעומת 29.4%, p=0.002).
ברבע מהחולים בהם נעשה שימוש בצנתר לעורק הריאה, הכנסת הצנתר בוצעה בתוך שש שעות מהאשפוז. בחולים אלו תועדו שיעורים נמוכים יותר של תמותה באשפוז, בהשוואה לחולים בהם הצנתר הוכנס לאחר למעלה מ-48 שעות מהאשפוז או בהשוואה לחולים בהם לא נעשה שימוש בצנתר (17.3% לעומת 27.7%, יחס סיכויים של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.37-0.81).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש בצנתר לעורק הריאה, לאור העדויות לפיהן התערבות זו מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה באשפוז של חולים עם הלם קרדיוגני משנית לאי-ספיקת לב חדה, בפרט במידה והצנתר מוחדר בתוך שש שעות מהקבלה לאשפוז.
J Card Fail, May 2023
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!