בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון להתפתחות מחלת קרוהן. עם זאת, מרבית המחקרים הללו התבססו על מבנה מחקר רטרוספקטיבי, לכן קשה לקבוע כיצד הגורם הסביבתי משפיע על השינויים הביולוגיים המובילים למחלה.
במחקר הנוכחי עקבו החוקרים באופן פרוספקטיבי אחר 4,289 משתתפים ללא-תסמינים, כולם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים עם מחלת קרוהן. גורמים סביבתיים זוהו על-פי מודלים שלקחו בחשבון גם גורמים ביולוגיים, כולל דלקת במעי לפי רמות קלפרוטקטין בצואה, שינויים בחדירות המעי כפי שנקבע לפי יחס LMR (או Lactulose:Mannitol Ratio) בשתן והרכב מיקרוביום צואה כפי שנקבע לפי ריצוף 16S rRNA.
לאחר חציון מעקב של 5.62 שנים, 86 קרובי משפחה מדרגה ראשונה פיתחו מחלת קרוהן (1.9%).
מגורים בבית בו לפחות שלושה בני אדם במהלך השנה הראשונה לחיים לווה בסיכון מופחת ב-57% להתפתחות מחלת קרוהן (יחס סיכון של 0.43, p=0.019). בדומה, מגורים עם כלב כחיית מחמד בגילאי 5-15 שנים לווה בסיכון נמוך ב-39% למחלת קרוהן (יחס סיכון של 0.61, p=0.025).
מהנתונים עולה כי אחזקת ציפורים מלווה בעליה של כמעט פי שלוש בסיכון למחלת קרוהן (יחס סיכון של 2.84, P=0.005). עם זאת, החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות בפענוח ממצא זה מאחר ומעט משתתפים התגוררו עם ציפורים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי מגורים עם משפחה גדולה במהלך השנה הראשונה לחיים ואחזקת כלב כחיית מחמד מלווים שניהם בסיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן בעתיד.
Clin Gastroenterol Hepatol, Aug 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!