ראומטולוגיהבעריכת ד"ר שחף שיבר

הפרעת נשימה חמורה בשינה והסיכון למוות קרדיאלי פתאומי (Journal of the American College of Cardiology)

מחקר תצפיתי חדש , שהתפרסם לאחרונה באתר האינטרנט של ה- JACC מצא כי במבוגרים בני 60 או יותר, הפרעות נשימה בשינה בדרגה בינונית עד חמורה ונפילות גדולות בסטורצית החמצן בזמן השינה מצביעות על עליה משמעותית בסיכון למוות קרדיאלי פתאומי.

החוקרים, ממרפאת מאיו במינסוטה כותבים כי ניתן לטפל בצורה פשוטה יחסית בהפרעות נשימה בשינה. לדעתם יהיה קשה לטעות בטיפול בסובלים מהפרעות נשימה חמורות בשינה, אך עם זאת הם מציינים כי יתכן כי גם אנשים הסובלים מהפרעות קלות יותר של נשימה בשינה עשויים להיות בסיכון.   החוקרים מצאו בעבר כי מטופלים הסובלים מהפרעת נשימה בשינה (sleep apnea) , סיכויים גבוה יותר למות מוות קרדיאלי פתאומי במהלך שנת הלילה, בעוד שמטופלים ללא אפניאה בשינה עלולים למות מאותה הסיבה דווקא בשעות הבוקר המוקדמות. מחקרים נוספים מצאו קשר בין הפרעת נשימה חסימתית בשינה עם מחלות לב, יתר לחץ דם, אי תפקוד של החדר השמאלי ולהפרעות קצב.

על מנת להבין את הקשר בין הפרעות נשימה בשינה לבין תמותה פתאומית ניתחו החוקרים מידע מלמעלה מ-10,000 אנשים המתגוררים במדינת מינסוטה, בני 18 או יותר שהופנו לטיפול במרכז הפרעות השינה של מרפאת מאיו בין 1987-2003 כדי לעבור בדיקת פוליסומוגרמה לאבחון הפרעת הנשימה בשינה. המטופלים אובחנו כסובלים מהפרעת נשימה בשינה במידה וסבלו מחמישה אירועים או יותר של אפניאה והיפואפניאה במהלך שעת שינה (לפי אינדקס אפניאה-היפו אפניאה, AHI >5). קרוב ל-70% מהמשתתפים היו גברים, גילם הממוצע של המטופלים היה 53 , כולם עם BMI  נמוך מ-43. משך המעקב הממוצע היה 5.3 שנים, כשזמן המעקב הארוך ביותר היה 15 שנים. שיעור מקרי המוות הקרדיאלי הפתאומי (כולל מקרים בהם הצליחה ההחייאה) עמד על 0.27% בשנה.  121 מהמטופלים סבלו ממוות קרדיאלי פתאומי. מתוכם 58 מסיבה לא ידועה או לא מוגדרת, 44 בשל הפרעות קצב חדריות,  18 בשל אוטם חריף של שריר הלב ומטופל אחד בשל קריש ריאתי מסיבי. 21 מהמטופלים עברו החייאה מוצלחת באמצעות דפיברילטור או באמצעות טיפול מציל חיים.  

בניתוח רב משתנים, גורמי סיכון עצמאיים למוות קרדיאלי פתאומי כוללים גיל, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית , קרדיומיופתיה או אי ספיקת לב, אקטופיה חדרית או טכיקרדיה חדרית קצרה (nonsustained ventricular tachycardia ) ורמות נמוכות של סטורצית חמצן לילית.

נמצא כי במטופלים בני 60 או יותר יחס הסיכונים למוות קרדיאלי פתאומי הוא 5.53,  ציון של 20 או יותר במדד האפניאה-היפו אפניאה (AHI) היה בעל יחס סיכונים של 1.60, הסיכון היחסי בשל סטורציה לילית של חמצן מתחת ל-93% עומד על 2.93 והסטורציה הלילית הנמוכה ביותר של 78%, בעלת HR של 2.60. כל גורמי הסיכון הללו היו עם מובהקות של p<0.0001.  המטופלים עם AHI השווה ל, או גבוה מעשרים, היו בסיכון מוגבר של 60% לסבול ממוות קרדיאלי פתאומי, ואלה מביניהם שריווי החמצן הלילי צנח מתחת ל-78% בשנתו היה בסיכון מוגבר של 81% לסבול ממוות קרדיאלי פתאומי. חומרתה של ההיפוקסיה הלילית יכלה לחזות את הסיכון לתמותה קרדיאלית פתאומית גם בצורה עצמאית מגורמי הסיכון האחרים. החוקרים כותבים כי טיפולים אפשריים למצב של ה פרעות נשימה בשינה הם ירידה במשקל, שינה על הצד ולא על הגב ושימוש במכשיר CPAP (continuous positive airway pressure).

לכתבה במדסקייפ

JACC 2013

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    בחולים עם היפופאראתירואידיזם כרוני סיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לביקורות ללא מחלה זו, כאשר ההשפעה בולטת במיוחד בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר שכלל נתונים ממאגרים מבוססי-אוכלוסייה בשבדיה להערכת הסיכון למחלות […]

  • תגובה אלרגית לאבקנים מלווה בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה

    תגובה אלרגית לאבקנים מלווה בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה

    מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Pulmonary Medicine עולה כי אלרגיה לאבקת צמחים מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, כאשר הקשר נותר עקבי גם לאחר תקנון למשתנים שונים. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-6,500 מבוגרים שהשלימו שאלונים במסגרת סקרי NHANES (או National Health and Nutrition Examination Survey) בין השנים 2005-2018. המחקר […]

  • מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לרוב חלה התקדמות איטית של הרחבת אבי עורקים עולה, אך בנוכחות מדידות לחץ דם סיסטולי ביתיות גבוהות יותר לאורך שבעה ימים נרשמה התקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים. מדגם המחקר כלל 74 משתתפים (גיל ממוצע של 59 שנים, 22% […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    בחולים עם אי-ספיקת לב וחסר ברזל שקיבלו טיפול תוך-ורידי בברזל תועדו שיעורים נמוכים יותר של תמותה קרדיווסקולארית או אשפז בשל אי-ספיקת לב, אך תוצאות מחקר FAIR-HF2 לא היו מובהקים סטטיסטית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. עם זאת, כאשר ממצאי המחקר שולבו במטה-אנליזה עם תוצאות חמישה מחקרים קודמים, תועדו יתרונות חשובים למטופלים, כך […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך