אורולוגיה

הערכת התועלת של Fesoterodine במינון גמיש בטיפול בפעילות-יתר של שלפוחית השתן (J Am Geriatr Soc.)

בכתב העת Journal of the American Geriatric Society מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Fesoterodine מלווה בשיפור ניכר משמעותית בתסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והבטיחות של Fesoterodine בטיפול בקשישים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן. המחקר מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות נערך במשך 12 שבועות.

מדגם המחקר כלל 794 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה (47% גברים) עם תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן במשך שלושה חודשים ומעלה, מתן שתן ממוצע של שמונה פעמים ביום, או יותר, שלושה אירועי דחיפות במתן שתן ביממה. כמו כן, מדדי PPBC (Patient Perception of Bladder Condition) הצביעו על בעיות בחומרה בינונית לפחות, ומדדי מיני-מנטל עמדו על 20 ומעלה.

המשתתפים במחקר חולקו באקראי לטיפול ב- Fesoterodine או פלסבו למשך ;12 שבועות, תוך סיווג המשתתפים לפי גיל (מעל 75 או 75 שנים ומטה) ומועד המינון (בוקר או ערב). המשתתפים שטופלו ב- Fesoterodine החלו במינון של 4 מ”ג, עם אפשרות להעלאת מינון ל-8 מ”ג לאחר ארבעה או שמונה שבועות והפחתת מינון ל-4 מ”ג לאחר שמונה שבועות.

החוקרים עקבו אחר השינוי במדדי יומן מתן שתן (התוצא העיקרי, אירועי דחיפות במתן שתן) ודיווחי החולים על תוצאים שונים לפי שאלון OAB Questionnaire, TBS (Treatment Benefit Scale), PPBC, UPC (Urgency Perception Scale) ו-OAB Satisfaction Questionnaire.

לאחר שמונה שבועות, ב-64% מהמטופלים ב- Fesoterodine ו-71% מהמטופלים בפלסבו הועלה מינון הטיפול. לאחר 12 שבועות, בקבוצת המטופלים ב- Fesoterodine נרשם שיפור גדול יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, באירועי דחיפות במתן שתן, אירועי מתן שתן, נוקטוריה שימוש בפדים בשל בריחת שתן ומדדי שאלון OAB Questionnaire, אך לא באירועי בריחת שתן עקב דחיפות במתן שתן. שיעורי התגובה לפי מדדי TBS, PPBC, UPS ו-OAB-S היו גבוהים יותר משמעותית עם Fesoterodine.

החוקרים מדווחים כי חל שיפור במרבית המשתנים ביומנים שמילאו החולים ובתוצאים עליהם דיווחו החולים בקרב מטופלים ב- Fesoterodine, בהשוואה לפלסבו, בשתי קבוצות הגיל וכאשר הטיפול ניתן בבוקר ובערב. שיעור תופעות יובש בפה ועצירות עמד על 34% ו-9% עם Fesoterodine ו-5% ו-3% עם פלסבו, בהתאמה. שיעורי תופעות הלוואי והפסקת הטיפול היו די דומים בקרב משתתפים בשתי קבוצות הגיל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי Fesoterodine מלווה בשיפור גדול יותר משמעותית במרבית המדדים והתוצאים בהשוואה לפלסבו בחולים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן. מהנתונים עולה עוד כי הטיפול נסבל היטב בקשישים.

J Am Geriatr Soc. 2013 Feb;61(2):185-93

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה