תוצאת משטח Pap המעידה על דיספלזיה של צוואר הרחם עשויה בעצם להוות סמן מוקדם לתסמונת מערכת מין ושתן בגיל המעבר (Genitourinary Syndrome, או אטרופיה נרתיקית) וניתן לטפל בנשים אלו באסטרוגן מקומי, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-Menopause Meeting of the North American Menopause Society.
משנת 2010 החוקרים זיהו עליה במספר הנשים סביב תקופת המנופאוזה ללא היסטוריה של ממצאים חריגים בצוואר הרחם ובסיכון נמוך לזיהומים המועברים במגע מיני, אשר התייצגו עם תוצאות חריגות במשטח Pap. הם בחנו את הנתונים אודות 1,500 נשים בגילאי 30-70 שנים ממספר מרפאות, להן עד שני בני זוג ליחסי מין, בהן דווח על דיספלזיה של צוואר הרחם לאורך תקופה של 12 חודשים.
כמעט בכל הנשים (96.7%) שטופלו באסטרוגן מקומי תועד משטח Pap תקין לאחר הטיפול. מספר גבוה של נשים שהתייצגו תחילה עם דיספלזיה של צוואר הרחם השלימו התערבויות שונות, דוגמת קולפוסקופיה, ביופסיה, פרוצדורת LEEP, קריותרפיה, או כריתת רחם בשל אטרופיה של צוואר הרחם.
החוקרים כותבים כי טיפול מקומי באסטרוגן עשוי לחסוך הוצאות רפואיות עבור טיפולים כנגד אטרופיה של צוואר הרחם. בחלק מהנשים שעברו ביופסיות או כריתת רחם שלא קיבלו טיפול מקומי באסטרוגן עדיין תועדה עדות לדיספלזיה נרתיקית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי תוצאה חריגה בבדיקת Pap עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של תסמונת מערכת מין ושתן בגיל המעבר, זאת משנית לירידה ברמות אסטרוגן סביב תקופת המנופאוזה. בנוסף, הם מציעים כי מתן טיפול מקומי באסטרוגן עשוי למנוע מספר רב של התערבויות ופרוצדורות, עם חסכון ניכר בהוצאות הרפואיות.
מתוך כנס ה-NAMS
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!