קרדיולוגיה התערבותית

שימוש ב-Reducer משיג שיפור באיכות חיי מטופלים עם תעוקת חזה יציבה על אף צינתור התערבותי / מאמרם של פרופ’ בנאי וד”ר קניגשטיין ב”הארץ”

במאמר המתפרסם ב”הארץ” מציגים פרופ’ שמואל בנאי (בתמונה) , מנהל המערך הקרדיולוגי   וד”ר מעין קניגשטיין , מצנתרת בכירה, שניהם מהמרכז הרפואי ת”א , טכנולוגיה חדשה המיועדת למטופלים שסובלים מתעוקת חזה יציבה, על אף צינתור התערבותי שעברו (ההערכה היא שכ-15% מהמטופלים שעברו צינתור התערבותי ממשיכים לסבול מתעוקת חזה הגורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים) , או בכאלה שמסיבות שונות אינם מועמדים לצינתור או ניתוח מעקפים.

הטכנולוגיה החדשה נקראת רדיוסר (reducer) . להלן ההסבר כפי שמופיע במאמר לאופן הפעולה:

 “זהו התקן רשת מפלדת אל חלד המורכב על בלון בצורת שעון חול, שלאחר שמנפחים אותו הוא מעניק להתקן את צורתו הסופית. בניגוד לתומכנים המושתלים בעורקי הלב, הרדיוסר מוחדר בצנתור אל הווריד המרכזי שמנקז את הדם משריר הלב (הסינוס הקורונרי). מטרתו של ההתקן היא להצר את הווריד באופן מבוקר כדי להשהות את ניקוז הדם הוורידי מרקמת שריר הלב. התוצאה היא ויסות של זרימת הדם בשריר הלב לטובת שכבות השריר שסובלות מאספקת דם לקויה ובלתי מספקת בשל ההיצרות והחסימות בעורקים הכליליים.

החדרת ההתקן נעשית דרך וריד הצוואר בפעולה פשוטה ובטוחה. אצל כ-80% מהמטופלים שנמצאו מתאימים ועברו השתלה של רדיוסר בסינוס הקורונרי חל שיפור משמעותי בדרגת התעוקה, באיכות החיים וביכולת המאמץ. חלק גדול מהם מדווחים על היעלמות מוחלטת של תעוקת החזה. כמה מדדים אובייקטיביים כגון התכווצות הלב במהלך בדיקת אקו לב במאמץ ואיכות זרימת הדם ללב בבדיקת MRI השתפרו אף הם בעקבות השתלת הרדיוסר. כל אלה מראים שהטיפול החדשני מאפשר לתת מענה יעיללחולים שעד היום נחשבו כמי שאינם בני טיפול.”

למאמר ב”הארץ”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה