במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים מארצות הברית על ממצאים חדשים, מהם עולה כי ביילודים עם היעלמות לויקומלציה פרי-ונטריקולרית ציסטית (Cystic Periventricular Leukomalacia) ישנו סיכון מוגבר לסיבוכים, בדומה ליילודים עם cPVL מאוחרת או פרסיסטנטית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את התוצאות בפגים בהם תועדה היעלמות cPVL בבדיקות הדמיה עוקבות של הגולגולת. הם כללו במחקר יילודים שנולדו לאחר עד 26 שבועות היריון, בין השנים 2002-2012. הם כללו רק יילודים שהשלימו לפחות שתי בדיקות הדמיה של הגולגולת, כאשר הבדיקה החריגה ביותר נערכה לפני גיל 28 ימים ובדיקה נוספת קרוב לגיל 36 שבועות.

התוצא העיקרי היה תמותה מאוחרת (בגיל 36 שבועות מתוקן) או ליקוי נוירו-התפתחותי ביילודים ששרדו בגיל מתוקן של 18-26 חודשים, בהשוואה ליילודים ללא cPVL בשתי בדיקות ההדמיה ואלו עם הפרעה שנעלמה (עדות לcPVL בבדיקה במהלך 28 הימים הראשונים לחיים, אך ללא עדות להפרעה בגיל 36 שבועות), נותרה לאורך זמן (הפרעה שתועדה בשתי בדיקות ההדמיה), או הופיעה מאוחר (cPVL רק בבדיקה בגיל 36 שבועות).

מבין 7,063 היילודים הזמינים להערכה, ב-433 (6.1%) זוהתה cPVL. מבין 433 היילודים הללו, ב-76 יילודים תועדה היעלמות של ההפרעה (18%), ב-87 ההפרעה נותרה בגיל 36 שבועות (20%) וב-270 יילודים תועדה הופעה מאוחרת של cPVL (62%). שיעורי אובדן יילודים למעקב נעו בין 3% ועד 13%.

שיעורי תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי היו גבוהים יותר ביילודים בהם cPVL נעלמה, בהשוואה לאלו ללא cPVL (53% לעומת 28%; יחס סיכויים של 2.8). החוקרים מדווחים כי cPVL אשר נעלמה עם הזמן, נותרה בשתי בדיקות ההדמיה או הופיעה בשלב מאוחר, לוותה בסיכון מוגבר לליקוי נוירו-התפתחותי.

לסיכום, cPVL שתועדה בפגים ונעלמה עד גיל 36 שבועות מלווה בסיכון דומה לסיבוכים שתוארו ביילודים עם cPVL שנותרה לאורך זמן או הופיעה מאוחר.

J Pediatr. 2018 Apr;195:59-65

לידיעה ב-Pubmed

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מתחילת שנות ה-2000 אנו עדים לירידה בהיארעות של cPVL בקרב הפגים. ממחקרים רבים ושונים אנו יודעים שהופעת cPVL באולטרא-סאונד קשורה לפגיעה התפתחותית בפגים. בעיקר פגיעה מוטורית כדוגמת spastic diplegia. לא ברור היה האם קיים הבדל פרוגנוסטי בין סוגי PVL שונים. במחקר זה ניסו החוקרים לענות על השאלה הזו. החוקרים חילקו את הפגים ל-4 קבוצות בהתאם להופעת cPVL באלטראסאונד בשני מועדים שונים (כמתואר בטבלה):

החוקרים מצאו שאין זה משנה מתי הופיע ה-cPVL ו/או מה דינו (נעלם, התמשך או הופיע בגיל מאוחר) בכל מקרה התוצא הנוירו-התפתחותי היה גרוע יותר מאשר הקבוצה ללא ה-cPVL. בנוסף, נמצא שלא היה הבדל בין הקבוצות השונות בהן הופיע ה-cPVL.

לסיכום, ניתן לומר כי הופעת cPVL קשורה לפגיעה בפרוגנוזה. המעניין הוא שההמלצה כיום לעשות US מח לכל הפגים הקטנים בגיל של 28 יום ובצורה כזו “נפספס” את הקבוצה בה הופיע ה-cPVL בגיל מאוחר, שגם לה יש משמעות פרוגנוסטית. עלינו לשקול האם בעקבות כך יש לשנות את המדיניות הזו ולבצע בפגים עם גורמי סיכון US מח ביקורת בגיל מתוקן של 36 שבועות.