המעבדה הרפואית

סדר לקיחת דגימות הדם: מאמר שלישי בסדרת פרמהאנליטיקה/מאת ד”ר יפה ורד

קים מגוון של מבחנות בהן נלקח דם לבדיקות. במבחנות השונות יש תוספים, לצורך בצוע בדיקות שונות. חשוב להדגיש  את הספציפיות של התוספים-לא כל תוסף מתאים לבצוע כל בדיקה, כך שעל לוקח הדם להכיר את התוספים השונים ולדעת לבחור את המבחנה המתאימה לבצוע הבדיקות הנדרשות. כדי להקל על זהוי המבחנות יש צבעי פקק מקובלים המסמלים את התוסף (או העדר התוסף) במבחנה.

בטבלה הבאה אמנה את סוגי המבחנות הנפוצות ואת צבע הפקק שלהן:












































צבע פקק


התוסף


מטרת הוספתו


סוג הבדיקות המבוצע


אדום/בז’


מזרז קרישה


לזרז את יצירת הקריש לצורך הפרדתו מן הסרום


בדיקות כימיות בסרום, בעיקר תרופות


אפרסק/כחול כהה


ג’ל, מזרז קרישה


לזרז את יצירת הקריש לצורך הפרדתו מן הסרום. מטרת הג’ל-יצירת מחיצה בין הסרום לקריש


בדיקות כימיות, אנדוקריניות, אימונולוגיות שונות ועוד.


תכלת


סודיום ציטרט כנוגד קרישה


למנוע קרישה


בדיקות קרישה


ירוק כהה


ליתיום הפרין כנוגד קרישה


למנוע קרישה כדי לאפשר טפול מזורז בדגימה


בדיקות כימיות בדם-בדרך כלל דחופות


ירוק בהיר


ג’ל, ליתיום הפרין כנוגד קרישה


למנוע קרישה כדי לאפשר טפול מזורז בדגימה. מטרת הג’ל-יצירת מחיצה בין הסרום לקריש


בדיקות כימיות בדם-בדרך כלל דחופות


סגול


אשלגן EDTA כנוגד קרישה


למנוע קרישה כדי לאפשר בדיקות בדם מלא


ספירת דם, תרופות נוגדות

דחיה, HbA1C


אפור


סודיום פלואוריד


למנוע פרוק של גלוקוז על ידי הכדוריות


גלוקוז

בעת לקיחת הדם חשובה ההקפדה על סוג המבחנה, מלויה עד תום וכמו כן סדר הלקיחה- הסדר בו לוקחים את הדם למבחנות השונות.

כפי שהבטחתי במאמרון הקודם, אדון כאן בפרוט בסדר הלקיחה הנכון ובטעויות העלולות להגרם כתוצאה מסדר לקיחה לא נכון.

בציור הבא תוכלו לראות את הציוד המוכר ללקיחת הדם במבחנות הוקום.

כפי שכל סטאז’ר או אחות יודעים, המבחנה לתוכה יוכנס הדם, תוכנס לתוך גליל הפלסטיק והמחט המוראית בחץ בתהליך תוחדר דרך פקק המבחנה. הואקום במבחנה יגרום לזרימת הדם מן הוריד למבחנה. במקרה שיש צורך בלקיחת דם ליותר ממבחנה אחת, לוקח(ת) הדם יוציא בזריזות את המבחנה המלאה ויחבר את המבחנה הבאה. בעת הלקיחה של הדם לתוך המבחנות, לעתים ניתז מעט מן התוסף על המחט שבתוך גליל הפלסטיק. נתז זה יזהם את הדם במבחנה הבאה. כך למשל אם המבחנה הראשונה בה נלקח הדם היא המבחנה עם הפקק הסגול (זו המוראית בציור), התוסף הנמצא בה עלול לזהם את הדם במבחנה הבאה. התוסף במבחנה זו מכיל אשלגן EDTA. 

אם המבחנה הבא היא כזו בה תבוצענה בדיקות כימיות כלליות בדם, התוצאות עלולות להיות מוטעות מן הסבות הבאות:

1.      אחד הפרמטרים שאת רמתו בדם מודדים הוא אשלגן.  רמת אנליט זה חשובה מאד וכידוע הטווח הרצוי שלו בדם הוא 3.5-5.1 mmol/l. אלו הדם היה נלקח במבחנה עם פקק סגול, בגלל האשלגן הנמצא במבחנה התוצאה היתה בערך 28 mmol/l שהיא כמובן אינה תוצאה סבירה וכל עובד מעבדה או רופא המקבל תוצאה זו יודע כי יש לחזור על הבדיקה. אבל אם דגימת הדם לצורך בצוע בדיקה זו, נלקחה לאחר דגימה שנלקחה במבחנה עם פקק סגול (לצורך ספירת דם), הדגימה עלולה להזדהם וערך האשלגן הנמדד, יהיה גבוה מן הערך האמיתי. גם עליה “מזויפת” קטנה, שלא תמשוך את תשומת לב עובד המעבדה או הרופא עלולה לגרום נזק לנבדק, היות והערך שהתקבל אינו הערך האמיתי של הנבדק. הדבר קריטי במיוחד כאשר הערך האמיתי של אשלגן בדמו של הנבדק נמצא מתחת לערך המותר הנמוך.

2.      פרמטרים נוספים אותם מודדים בדם הם מתכות כמו מגנזיום וסידן. במקרה של זהום כמתואר לעיל, ה-EDTA יקשור מתכות אלו והערך הנמדד יהיה קטן מן הערך האמיתי. בדיוק כמו במקרה של אשלגן: זהום גדול יגרום לבדיקה חוזרת, אך זהום קטן עלול לגרום לדיאגנוזה לא מדויקת.

3.      פרמטר נוסף הנבדק ועלול להיות מושפע ע”י ידי זהום כזה הוא האנזים Alkaline phosphatase. אנזים זה דורש לפעילותו מגנזיום. אם רמת המגנזיום בסרום הנמדד, נמוכה (מלאכותית) בגלל שהמגנזיום קשור ל-EDTA , פעילות הפוספטזה האלקלית הנמדדת תהיה נמוכה מאד ואפילו יכולה להגיע לאפס וכמובן ערך זה אינו מיצג את ערך פעילות האנזים בדמו של הנבדק.

יראה לכם בלתי סביר, אבל לא פעם נתקלים עובדי המעבדה במבחנות המגיעות מחדרי מיון ומחלקות, בהן הוחלפו הפקקים. הפקקים הוסרו מן המבחנה היות והדם מסבה כלשהי נלקח במזרק ואז הוחזרו למבחנות הלא נכונות וכל הגיעו למעבדה. אתם יכולים לנחש את התוצאות.

ברור מכאן כי יש חשיבות לסדר לקיחת הדם. הסדר הנכון  במקרה של לקיחת דם במבחנות מסוגים שונים הוא-לפי צבע הפקק:

פקק תכלת    ——-> פקק אדום או בז’——-> פקק בצבע אפרסק או כחול——> פקק ירוק כהה או ירוק בהיר——->פקק סגול.

חשוב להדגיש כי במקרה של לקיחת דם לצורך בדיקת ליתיום, בשום פנים ואופן אין לקחת דם לתוך מבחנה עם פקק ירוק. מבחנות אלו מכילות ליתיום כנוגד קרישה.

החברות המספקות את המבחנות, מקפידות בדרך כלל על הדרכות תכופות של המשתמשים כדי שהלקיחה תהיה בסדר הנכון ותמנענה תקלות. למרות כל זאת, תקלות כאלו מתרחשות לא מעט כפי שנצפה במעבדה. ולכן יש להקפיד מאד על הסדר הנכון, כך שתוצאות הבדיקות תשקפנה את מצבו האמיתי של הנבדק.

הדם כבר נלקח-כמובן לאחר הכנה מתאימה של הנבדק, זהוי מדויק שלו, שמוש במבחנות הנכונות ובסדר הלקיחה הנכון. עתה עליו רק להגיע למעבדה לצורך בצוע הבדיקות. האם גם הדרך למעבדה מלאה במהמורות?

לפרמהאנליטיקה 2 הקליקו כאן

לפרמהאנליטיקה 1  – הקליקו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

    שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

    במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין וריאביליות ברמות הסוכר בדם ובין שיעורי התמותה באשפוז בקרב חולים עם אוטם לבבי חד, בפרט בחולים בהם תועדו רמות סוכר תקינות בדם בקבלה לאשפוז. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שונות גליקמית, מגמות שינויים בערכי הסוכר והסיכון […]

  • תוצאות מבטיחות לבדיקת דם חדשה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם (מתוך הודעת חברת Immunovia)

    תוצאות מבטיחות לבדיקת דם חדשה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם (מתוך הודעת חברת Immunovia)

    בדיקת דם מהדור הבא הדגימה סגוליות של 98% ורגישות של 75% בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I או II, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם היצרנית. ברקע למחקר מסבירים המומחים כי סרטן לבלב הינה מחלה ממארת אלימה וקטלנית ויש מקום לפיתוח בדיקה פשוטה, מהירה ונוחה לזיהוי מוקדם של המחלה הממארת במטופלים בסיכון לסרטן לבלב. בדיקת […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

  • טיפול ב-Niacinamide יעיל להפחתת רמות זרחן בדם במטופלי המודיאליזה (J Ren Nutr)

    טיפול ב-Niacinamide יעיל להפחתת רמות זרחן בדם במטופלי המודיאליזה (J Ren Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Renal Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Niacinamide עשוי לשמש כטיפול יעיל להפחתת ריכוזי זרחן בדם בחולים עם כשל כלייתי תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרפוספטמיה הינה סיבוך נפוץ בחולים עם כשל כלייתי, למרות השימוש בסופחי זרחן. ויטמין B3, בין אם בצורת […]

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

  • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה