ראומטולוגיה

השוואה בין תופעות לוואי רציניות ושיעורי הפסקת טיפול של חוסמי TNF אלפא במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (The American Journal of Medicine, June 2014)

ע”פ מטה-אליזה רחבת היקף שהשוותה בטיחות של מס’ תרופות מקבוצת חסמי TNF אלפא נמצא ששיעורי הפסקת הטיפול ב- etanercept (אנברל, פייזר) היו נמוכים בהשוואה לאלו שדווחו ב- adalimumab, (הומירה, אבווי), certolizumab pegol (סימזיה, יו.סי.בי) ו infliximab-  (רמיקייד, ינסן-סילאג).

מטרת החוקרים הייתה להעריך ולעדכן את נתוני הבטיחות על בסיס מחקרים מבוקרים ואקראיים של חוסמי TNF במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) .

לצורך כך ביצעו החוקרים סקירת ספרות של מחקרים מ-1990 ועד מאי 2013. כל המחקרים היו אקראיים, מבוקרים, כפולי סמיות במטופלים עם RA אשר בחנו את הטיפול באמצעות adalimumab, certolizumab pegol, etanercept, golimumab או infliximab .

החוקרים ריכזו את דיווחי תופעות הלוואי הרציניות והפסקות טיפול וביצעו בהתאם הערכת סיכון באמצעות שימוש ביחסי מדד סיכון Peto .

בסה”כ מצאו החוקרים 44 מחקרים מבוקרים ואקראיים שכללו ביחד 11,700 משתתפים שקיבלו טיפול ב-TNF אלפא ו-5,901 שקיבלו פלציבו ו/או טיפול באמצעות תרופות מקבוצת traditional DMARDs .

הטיפול בתרופות מקבוצות TNF אלפא היה קשור כקבוצה בסיכון גבוה יותר לזיהומים רציניים (סיכון יחסי של 1.42, ברווח בר סמך של בין 1.13-1.78) ובהפסקות טיפול על רקע תופעות לוואי (סיכון יחסי של 1.23 ברווח בר סמך של 1.06-1.43) , בהשוואה לפלציבו ו/או תרופות DMARDs.

החוקרים מדווחים כי מטופלים שקיבלו adalimumab, certolizumab pegol ו- infliximab היו בסיכון מוגבר לזיהומים רציניים (סיכון יחסי של 1.69, 1.98 ו-1.63 בהתאמה) ולהפסקת טיפול בשל תופעות לוואי (סיכון יחסי של 1.38, 1.67 ו-2.04).

בניגוד לכך מטופלים שקיבלו etanercept היו בסיכון מופחת להפסקת טיפול בשל תופעות לוואי (סיכון יחסי של 0.72, ברווח בר סמך של 0.55-0.93).  החוקרים מציינים שלמרות שהסיכון היחסי לממאירות היה שונה בקרב חוסמי ה-TNF אלפא השונים, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית ביניהם.

החוקרים מסכמים כי מטה-אנליזה זו המהווה עדכון של נתוני הבטיחות ההשוואתיים של חוסמי ה-TNF אלפא מצביע על סיכון גבוה יותר לזיהומים רציניים הקשורים לטיפול ב- adalimumab, certolizumab pegol ו- infliximab , אשר נראה שגם תורמים לשיעורים גבוהים יותר של הפסקת טיפול. בניגוד לכך, מדגישים המחברים, הטיפול ב- etanerceptהראה שיעורים נמוכים יותר של הפסקת טיפול.

נתונים אלה לדעת החוקרים עשויים לסייע בקבלת החלטות קליניות בבחירת טיפולים לניהול RA .

The American Journal of Medicine, Articles in Press

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה