הטיפול ב- Lisinopril ממשפחת מעכבי ACE עשוי להביא להפחתת הסיכון להתפתחות מחלה במערכת ההולכה בחולים עם יתר לחץ דם ולפחות גורם סיכון אחד נוסף למחלות לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות את ההשפעות של טיפול תרופתי וגורמי סיכון קליניים על היארעות מחלות במערכת ההולכה. מדובר בניתוח משני של ממצאי מחקר ALLHAT (Antihypertensive and Lipid-Lowering Treatment to Prevent Heart Attack Trial), בו נאספו נתונים מ-623 מרכזים בצפון אמריקה.
תרשים אק"ג הושלם בעת הגיוס למחקר וכל שנתיים במהלך המעקב. התפתחות חסם הולכה פרוזדורי-חדרי מדרגה ראשונה, חסם צרור הולכה קדמי שמאלי, LBBB (Left Bundle Branch Block) חלקי או מלא, RBBB (Right Bundle Branch Block) חלקי או מחלא, או עיכוב הולכה תוך-חדרית, נבחנו באמצעות תרשימי אק"ג עוקבים.
מדגם המחקר כלל 21,0004 משתתפים (56% גברים, גיל ממוצע של 66.5 שנים), עם מעקב של 5.0 שנים. מבין 1,114 שפיתחו פגם הולכה כלשהו, 389 פיתחו LBBB, 570 פיתחו RBBB ו-155 פיתחו עיכוב הולכה תוך-חדרית. בהשוואה ל-Chlorthalidone, הקצאה אקראית ל- Lisinopril לוותה בירידה משמעותית של 19% בשיעורי הפרעות הולכה. עם זאת, הטיפול ב-Amlodipine לא לווה בהבדל משמעותי בהפרעות הולכה (יחס סיכון של 0.94, p=0.42). בדומה, הטיפול ב-Pravastatin לא לווה בהפחתת הסיכון המתוקן להיארעות הפרעות הולכה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי להיפרליפידמיה.
גיל מתקדם, מין זכר, סוכרת והיפרטרופיה של חדר שמאל נקשרו כולם עם סיכון מוגבר למחלה במערכת ההולכה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Lisinopril לווה בירידה משמעותית בהיארעות מחלות במערכת ההולכה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול תרופתי על תוצאות הפרעות הולכה, כולל השתלת קוצב לב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!