האגודה האמריקאית לרפואת עיניים AAO מכינה הערכות טכנולוגיות בתחום רפואת העיניים המעריכות פרוצדורות, תרופות, בדיקות אבחנתיות ובדיקות סקר חדשות וקיימות. המטרה של הערכות אלה היא לסקור באופן שיטתי את תוצאות המחקרים הקיימים לגבי היעילות והבטיחות של פעולות – פרוצדורות, תרופות ובדיקות. לאחר ביצוע הסקירה על ידי חברי הועדה להערכת טכנולוגיות באופתלמולוגיה  – Ophthalmic Technology Assessment Committee, האגודות המתאימות של תת ההתמחות המתאימה והייעוץ המשפטי, מוגשות ההערכות לחבר הנאמנים של האקדמיה שמחליטים אם לפרסמם כהצהרות רשמיות של האקדמיה.

המטרה של ההערכה הנוכחית של חבר דיון (פאנל) בתחום אוקולופלסטיקה וארובה היא לסקור את הספרות על היעילות והבטיחות של טיפול בפעימות אור (intense pulsed light) על העפעפיים ושטח פני העין של חולים הסובלים ממחלת בלוטות מיבומיאן (meibomian gland disease) ומחלת שטח פני העין הנובעת ממחלת בלוטות מיבומיאן.

מחלת בלוטות מיבומיאן הינה שכיחה ביותר, ושכיחותה מגיעה ל- 70 אחוזים במקומות מסוימים. הפרעה כזו הינה הסיבה השכיחה ביותר לעיניים יבשות כתוצאה מהתאדות הדמעות (evaporative dry eye) וגורמת לקרטופתיה משמעותית, כאב, טשטוש ראייה, דמעת יתר, ופוטופוביה. המצב גורם למגבלה משמעותית בפעילויות השגרתיות של חיי היום-יום ולמטלה חברתית ופיננסית. קיימים טיפולים רבים במצב זה, שלעיתים קרובות אינם מועילים. הם כוללים אנטיביוטיקה פומית וטופיקלית, סטרואידים, תרופות אנטי-דלקתיות, תוספי מזון, שינויים בסגנון חיים, אמצעים מבוססי לייזר או אור, וניתוחים. 

טיפול בפעימות אור כרוך בהקרנת אור בטווח רחב של אורכי גל על פני העור. לרוב מוקרן אור באורכי גל שבין 515 ועד 1200 ננומטר, אם כי ניתן לבחור במסננים שונים כדי לבחור באורכי גל מסוימים כדי להשיג מטרות טיפוליות שונות. כל טיפול נמשך לרוב בין 3 עד 5 דקות. נדרשים מספר טיפולים כדי להשיג את התוצאה, עם הפסקות של מספר שבועות במשך חודשיים עד ארבעה חודשים. כיום משתמשים בטיפולים בפעימות אור במחלות עור כמו נגעים פיגמנטריים וסקולריים, אריתמה של הפנים והיפרטריכוזיס. טיפול כזה מוצע גם עבור מחלת בלוטות מיבומיאן. ההמוגלובין סופג את האנרגיה המוקרנת וגורם להקטנת כמות כלי דם טלנגיאקטטיים, שהינם הממצע העיקרי במחלת בלוטות מיבומיאן. באופן תאורטי, שחזור המבנה הנורמלי יותר של העור עוזר להפחתת הדלקת בעור. הטיפול עשוי גם להפחית זיהום בדמודקס, ששכיח במחלת בלוטות מיבומיאן. הטיפול גם גורם להתגברות ציטוקינים נוגדי דלקת ומפחית מולקולות מעודדות דלקת.

החוקרים היו מארצות הברית: ממחלקות העיניים של מרכז רפואי אלבני בניו-יורק, מהקולג’ לרפואה של אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, מאוניברסיטת מדינת אוהיו בקולומבוס, אוהיו, מבית הספר לרפואה של הרווארד בבוסטון, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט בנאשוויל טנסי,  מבית הספר לרפואה אירוין של אוניברסיטת קליפורניה, וממכון העיניים קולן של הקולג’ לרפואה ביילור ביוסטון, טקסס. בוצעה סריקת ספרות אנגלית של מחקרים מקוריים עד אמצע מאי 2019. זוהו שלושים ושלושה מאמרים ומתוכם 12 עמדו בקריטריונים שנקבעו כמתאימים להערכה. פנל של מומחים למתודולוגיה דרגו ארבעה מחקרים ברמה II ושמונה מחקרים ברמה III.

נמצא שכל המחקרים דיווחו על שיפור במדדים קליניים משמעותיים, שכללו את יציבות דוק הדמעות, קליטת צבע על ידי הקרנית, ומדידות של שפת העפעפיים כמו איכות הפרשת בלוטות מיבומיאן, הפרשה מבלטות מיבומיאן בעת סחיטה שלהן, אינדקס שטח פני העין, והציון של תשובות לשאלון בנוגע לעיניים יבשות. תופעות הלוואי היו באופן יחסי לא שכיחות אך כללו חוסר נוחות, אריתמה של העור, שלפוחיות, איבוד ריסים, ופלוטרים, שחלפו ללא טיפול.
המסקנה מהספרות שקיימת היום, למרות שבחלק מהמחקרים היו ניגודי אינטרסים מסוימים, הייתה שהטיפול בפעימות אור גרם לשיפור בתסמינים ובסימנים של מחלת בלוטות מיבומיאן.

Wladis EJ, Aakalu VK, Foster JA, Freitag SK, Sobel RK, Tao JP, Yen MT
Intense Pulsed Light for Meibomian Gland Disease
A Report by the American Academy of Ophthalmology
Ophthalmology 2020;127:1227-1233