שלום לכם, לאחר היעדרות ארוכה, עקב מחלה, חזרתי אליכם.
תודה לכל אלה שהגיבו וממשיכים להגיב. ראשית, יש לי חוב קטן… נשאלתי האם מומלץ לשמן את העור על מנת למנוע פצעי לחץ ואני עונה: לא מומלץ לעסות בחוזקה את העור, כיוון, שהעיסוי עצמו עשוי לגרום לפגיעה בעור ולהוביל להתפתחות פצע בהמשך.
רוב התכשירים המסחריים, מכילים שמן מינרלי שהוא על בסיס נפט ופרפין. שימון העור גורם לאטימת נקבוביות וסותם אותן, החסימה עשוייה לגרום להתפתחות זיהומים בעור מקור להדרדרות במצב החולה. כמו כן, השומן אינו מאפשר למים שבעור להתאדות ונוצרת שכבה רטובה מתחת לשכבת השומן סיבה לפצע!
העקרון החשוב ביותר, הינו לשמור על האיזון במצב העור, כלומר למנוע בכל דרך לחות ורטיבות בעור ( קייימות עבודות אשר מצביעות, שלא רק שתן וצואה גורמים להתפתחות פצעים, אלא הזעה ולחות מסוג כלשהו). חשוב מאד לשמור על אוורור טוב של העור. מומלץ להלביש את המטופלים בבגדים מבדים טבעיים ונושמים, כך גם רצוי שהמצעים לא יהיו מבדים סינטטיים. למנוע הזעה בכל מחיר. כמו כן, לא מומלץ בשום אופן להשתמש בטלק, הוא סותם את הנקבוביות וגורם להתפתחות פצעים, לכן ההמלצה היא להשתמש באבקה על בסיס עמילן תירס ( ניתן לקנות בחניות למוצרי תינוקות ).
אז במה כן ניתן להשתמש? על מנת להחדיר לחות לעור ולמנוע יובש, מאד מומלץ להשתמש בתכשירים קלילים על בסיס מים, ג’ל, אקוה קרם וכד’. המים שבתוך הקרם חודרים מיד לשכבות העור העמוקות, עוזרים בליחוח, אינם חוסמים את הנקבוביות ואינם מפריעים לאוורור תקין של העור.
העור אינו רטוב, אך לח דיו, כדי לשמור על האלסטיות.
התכשירים המומלצים ניתן להתייעץ עם רוקחים.
דוגמא של מוצרים תחליב U-Lactin , Aqua-Cream וכד’, ניתן להשתמש בתכשירים שמכילים שמנים ארומטיים ( זאת בזהירות רבה) וכן בתחליב לתינוקות, העיקר שיעניק לחות, לא ישאיר שכבה על העור וייספג מהר.
בכתבה הקודמת התחלנו את נושא פצעי הלחץ ברצוני להעיר את תשומת לבכם, שפצעי הלחץ הינם רק סוג אחד מתוך רשימת סוגי הפצעים, הנגרמים מסיבות וגורמים שונים. להלן תרגום של הנחיות למניעת פצעי לחץ, כפי שפורסם על ידי:
Pressure Ulcer Advisory Panel NPUAP National פאנל לענייני פצעי לחץ של ארה”ב
ניתן לעיין שם בנושאים רבים ומעניינים (לאתר לחצו כאן )
אומדן סיכונים
1. יש להתייחס לכל המטופלים המרותקים למיטה, לכיסא וכן אלה שיכולת התנועתיות שלהם פגועה, כאל המטופלים בפוטנציאל לפתח פצע לחץ.
2. יש לבחור סקאלה לאומדן גורמי סיכון, כמו Norton ; Braden; Waterloo גישה זו תאפשר אומדן מערכתי וממוקד .
3. יש לבצע אומדן לכל המטופלים בסיכון, מיד עם קבלתם למחלקה או המוסד המאשפז וכן לחזור על האומדן בפרקי זמן קצובים, שנקבעו מראש על ידי המוסד ( בממוצע פעם בשבוע ).
4. יש לזהות כל גורם סיכון באופן אישי ( ירידה במצב המנטלי, לחות, אי שליטה על סוגרים, חוסרים תזונתיים) על מנת להתחיל בטיפול מיידי בהם. התוויות טיפוליות לפי האומדן, באופן אישי ומותאם.
טיפוח העור וטיפול מוקדם
1. יש לאמוד את מצב העור לפחות פעם ביום ולתעד באופן בהיר ומפורט.
2. יש להתאים את תדירות הרחצה באופן אישי לכל מטופל, תוך שימוש בתכשירי ניקוי עדינים, שאינם מכילים אלקלי ואינם מייבשים את העור.
3. יש להמנע ככל האפשר משימוש במים חמים מאד ושפשוף יתר.
4. יש לאמוד ולטפל באי שליטה בסוגרים, לנקות את העור מיד, כאשר מתלכלך, להשתמש בסופגנים מאיכות גבוהה, הסופגים את הנוזל ומשאירים את העור יבש.
5. מומלץ להשתמש בתכשירי לחות לעור יבש. להפחית ככל האפשר את החשיפה לגורמים סביבתיים מזיקים כגון אויר קר מדי או חם מדי ויבש.
6. להמנע מעיסוי באיזורים בהם יש בליטת עצמות.
7. יש להשתמש בטכניקות מקצועיות ומתאימות לניוד והעברת מטופלים, למניעת פגיעה, שפשוף העור וכוחות גזירה.
8. מומלץ להשתמש באבקת עמילן תירס להפחתת שיפשוף.
9. יש לזהות ולטפל בגורמי סיכון תזונתיים תיקון מצב החלבונים ( בעיקר אלבומין) מומלץ לערב איש מקצוע תזונאי על מנת לטפל באופן נאות בכל נושא מאזן חלבונים / קלוריות.
10. מומלצת תוכנית שיקום ואחזקה בנושא ניידות ופעילות מומלץ לערב פיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק.
11. יש לנטר ולדווח כל התערבות ולרשום את התוצאות.
משטחים תומכים ופעולות מכאניות
1. יש לשנות תנוחה לפחות כל שעתיים במטופלים המרותקים למיטה ולפחות כל שעה במרותקים לכסא.
2. יש להנהיג טבלת רישום מדוייקת עם חתימת המבצע.
3. מומלץ להשתמש במזרנים מיוחדים, מחמרים מיוחדים המפחיתים נקודות לחץ. לא להשתמש בכריות דמוי “בייגלה”.
4. יש לחשב את נקודות הלחץ ולתכנן את מהלך שינויי התנוחה בזמן מיקום המטופל במיטה או בכסא.
5. יש להדריך את המטופלים, המרותקים לכסא להחליף תנוחה כל 15 דקות.
6. מומלץ להעדיף עזרים מיוחדים מנופים וכד’ מאשר לסחוב את המטופל.
7. מומלץ להשתמש בכריות או משולשים העשויים ספוג על מנת להפריד בין הברכיים או הקרסוליים.
8. מומלץ להשתמש בעזרים מיוחדים, המונעים לחץ על העקבים ניתן למקם כריות קטנות באיזור הקרסול, להשאיר את העקבים באויר.
9. להמנע מלהשכיב את המטופל ישירות על עצמות האגן ( טרוכנטרים), כאשר שוכב על הצד מומלץ להשכיב בזוית 300 .
10. יש למקם את מראשות המיטה עד זוית 300 .
הדרכה
1. יש להטמיע תכניות חינוך והדרכה למניעת היווצרות פצעי לחץ , על התכניות להיות מובנות, פשוטות ומוכרות לכל עובדי המוסד, מטפלים, נותני שירות ובני המשפחה של המטופלים.
2. יש לכלול בתכנית ההדרכה:
· גורמי הסיכון להיווצרות פצעי לחץ
· כלים לאומדן ויישומם
· אומדן ואיבחון מצב העור
· בחירה/ שימוש בעזרי תמיכה
· פיתוח תכניות אישיות לטיפוח וטיפול בעור
· הדגמה ותרגול שינויי תנוחה תוך שמירה קפדנית על הפחתת נזקים.
· תיעוד ודיווח מקצועי מובן, בהיר ואחיד, תוך שימוש במושגים אובייקטיביים ככל האפשר.
3. יש להנהיג כלים להערכה מדדים ליעילות התכנית למניעת היווצרות פצעי לחץ.
לקוח מתוך:
*The National Pressure Ulcer Advisory Panel’s Summary of the AHCPR Clinical Practice Guideline, Pressure Ulcers in Adults: Prediction and Prevention ( AHCPR Publication No/ 92-0047, Rockville, MD: May 1992)
אני ממליצה לכם להגיע לאתרים נוספים העוסקים בפצעי לחץ: ובינהם jama וכן epuap
הנושא של פצעי לחץ הוא רק קצה הקרחון יש שפע של חומר בנושא אשתדל להעביר לכם בהקדם האפשרי.
אני מזכירה לכם שוב שאתם יכולים לכתוב אלי (לחצו כאן) תוכלו לשלוח הערות, שאלות תגובות לכתובת של האתר ו/או ישירות אלי.
בברכה לכולם, קטי נווה
להלן שאלה שהועברה לקטי בנושא טיפול בפצעי לחץ, ותשובתה:
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: הרצאות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!