Adult Female Hip Bone Density Reflects Teenage SportsExercise Patterns But Not Teenage Calcium Intake. Lloyd T, Chinchilli VM, Johnson-Rollings N, Kieselhorst K, Eggli DF, Marcus R. Pediatrics 2000;106:40 44;

מבוא:
מידת הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים נקבעת, בין השאר, על ידי מסת העצם המירבית (Peak Bone Mass). כמחצית ממסה זו נרכשת במהלך ההתבגרות, והגורמים החשובים הניתנים לשינוי בקביעתה הם תזונה (ובעיקר כמות הסידן) ופעילות גופנית. מחקר פרוספקטיבי זה מדד את הקשר בין צריכת הסידן, שינויים בהרכב הגוף ומידת הפעילות הגופנית בגילאי 12-18 לבין צפיפות העצם בגיל 18.

שיטות:
אוכלוסיית המחקר כללה 81 נערות קווקזיות (לבנות) בגילאי 12 בכניסתן למחקר אשר לגביהן נאספו נתונים במשך 6 שנים. מידע תזונתי נאסף מניתוח יומני אכילה מדי חצי שנה ב 4 השנים הראשונות ובהמשך מדי שנה. כמות סידן בתזונה חושבה על סמך נתונים אלו. בארבע שנות המחקר הראשונות, השתתפו נערות אלו במחקר כפול סמיות אשר כלל מתן תוספי סידן, ונתונים אלו נלקחו בחשבון. צפיפות העצם
(BMD) ותכולת המינרלים בעצם (BMC) נמדדו בשיטת DEXA בעצם הירך הפרוקסימלית ובסך הגוף (TOTAL BODY BMD). מדי שנה בוצעה הערכה של הכושר הגופני ע"י מדידת סיבולת אירובית, כוח וסיבולת שריר וגמישות. בנוסף נאספו נתונים על כמות הפעילות הגופנית באמצעות שאלונים.

תוצאות:
במהלך 6 שנות המחקר, הוסיפו הבנות 10% לגובהן בתחילת המחקר (מגובה 1.50 מ' לגובה 1.66 מ' בגיל 18), 30% למשקלן (ממשקל ממוצע של 41.5 ק"ג בגיל 12, למשקל של 58.2 ק"ג), 42% לסך כמות המינרלים בגופן (BMC) (מכמות של 1276 גר' לכמות של 2192 גר'), ו- 19% לסך צפיפות העצם בכל הגוף (TOTAL BODY BMD) (מ- 0.88 גר'/סמ"ר ל- 1.07 גר'/סמ"ר). כמות האנרגיה היומית שנצרכה היתה כ- 1870-1820 קק"ל וכמות הסידן היומית היתה כ- 900 מ"ג, ללא הבדל משמעותי מגיל 12 לגיל 18. בטבלה מוצג מתאם בין צפיפות עצם הירך בגיל 18 לבין הפרמטרים אשר נמדדו. צפיפות העצם עמדה במתאם הגבוה ביותר עם משקל הגוף ועם כמות הפעילות הגופנית ובמתאם נמוך יותר עם סיבולת שריר. כמות המינרלים אשר נוספה במשך השנים עמדה במתאם חיובי עם הגובה והמשקל (לא מוצג בטבלה). אף מרכיב תזונתי לא נמצא כבעל מתאם חיובי עם צפיפות העצם. לכמות הסידן היומית היה מתאם של 0.07 בלבד (ערך P של 0.55) עם כמות המינרלים אשר נוספה במשך 6 השנים. מתאם חיובי לא הופיע גם לאחר חישוב כמות הסידן הנצרכת לק"ג משקל גוף או ל- 1000 קק"ל בתזונה.

מסקנות:
ידוע כי עלייה של 0.05 גר'/סמ"ר בצפיפות עצם הירך מפחיתה את הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים בכ- 50%. על פי תוצאות מחקר זה, בכדי להשיג עליה זו בצפיפות עצם ישנו צורך בהעלאת כמות הפעילות הגופנית מאפס פעילות (sedentary) לפעילות כמעט יום-יומית.
כמו-כן עולה ממחקר זה כי צריכת כמות סידן העולה על 900 מ"ג ליום בתקופת ההתבגרות אינה מגדילה את מסת העצם המירבית.

טבלה: מתאם בין צפיפות עצם הירך בגיל 18 לבין הפרמטרים אשר נמדדו. טבלה זו הנה קיצור של טבלה מספר 2 במאמר המקורי. * צח"מ = צריכת חמצן מירבית. ** "ישיבת קיר" = ישיבה עם הגב לקיר ברגליים כפופות ב 90 מעלות (מכס' שניות)

הערת מומחה אורח-
דר' ברקת פלק, מנהלת המחלקה למדעי החיים במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון ויגייט. דר' פלק הינה מומחית לפיזיוגיה של המאמץ בילדים ובמתבגרים ועוסקת, בין היתר, בהשפעת הפעילות הגופנית על תכונות העצם בילדים.

זהו עוד מאמר המצביע על החשיבות של פעילות גופנית לבריאות העצם, כבר בגיל צעיר. ייחודו של מאמר זה הוא המעקב הארוך יחסית של הבנות (6 שנים), בתקופה הכוללת את תהליכי ההתבגרות המינית.
מעניין הוא שהממצאים הראו קשר בין צפיפות העצם לפעילות הגופנית היומיומית, אך לא לסבולת לב-ריאה (צח"מ חזוי). הפעילות הגופנית הוערכה על פי שאלון סובייקטיבי וכומתה על פי תדירות בלבד. עם זאת, סביר להניח שהיא משקפת פעילות המערבת נשיאת משקל הגוף. ממצא זה מחזק מחקר אורך אחר [1] אשר הראה שהשונות בצפיפות העצם בגיל 27 מוסברת יותר ע"י פעילות גופנית המערבת את נשיאת משקל הגוף בגיל ההתבגרות ופחות ע"י הפעילות הגופנית בעלת עומס מטבולי גבוה. במילים אחרות, מבחינת בריאות העצם, הפעילות הגופנית המומלצת היא זו המערבת את נשיאת משקל הגוף (למשל, הליכה, ריקוד, משחקי כדור), ולא בהכרח פעילות בעצימות גבוהה.
צריכת הסידן לא נמצאה כגורם המשפיע על צפיפות העצם. גם ממצא זה מחזק מחקרים קודמים(לדוגמא [1]) אשר הראו שכאשר צריכת הסידן היומית בגיל ההתבגרות היא ברמה סבירה (900 מ"ג ליום במאמר אותו אנו מציגים), היא אינה משפיעה על צפיפות העצם בגיל מבוגר יותר. במילים אחרות, בתנאי שצריכת הסידן בתזונה אינה בחוסר, הגורם הסביבתי המשפיע על צפיפות העצם הוא הפעילות הגופנית.
לאור הממצא שגיל הופעת המחזור, המשקף את ההשפעה ההורמונלית, לא נמצא בקשר עם צפיפות העצם, יתכן שלפעילות הגופנית (גורם סביבתי, התנהגותי) אף חשיבות גבוהה יותר מהגורם ההורמונלי בגיל זה.

[1] Welten DC, Kemper HCG, Post GB, et al. Weight-bearing activity during youth is a more important factor for peak bone mass than calcium intake. J Bone Mineral Res 1994;9:1089-96.