AMD

טיפול אנטיביוטי עשוי להאריך הישרדות ללא-מחלה בחולים עם סרטן כבד תחת טיפול אימונותרפי (מתוך כנס ה-AACR)

חשיפה לטיפול אנטיביוטי 30 ימים לפני או אחרי התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית הדגימה תועלת מבחינת שיעורי הישרדות ללא-התקדמות מחלה בקרב חולים עם סרטן כבד, כך עולה מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו טיפול אנטיביוטי מלווה בירידה בשיעורי תגובה והישרדות לאחר טיפול במעכבי בקרה חיסונית כנגד גידולים אחרים. כעת הם ביקשו לבחון את היעילות של מעכבי בקרה חיסונית בחולים מ-11 מרכזים ולקבוע את חציון ההישרדות הכוללת, הישרדות ללא-התקדמות והתגובה הטובה ביותר, תוך השוואת חולים עם וללא חשיפה לטיפול אנטיביוטי בשלב מוקדם של הטיפול האימונותרפי (30 ימים לפני או אחרי התחלת הטיפול במעכבי בקרה חיסונית).

החוקרים מדווחים כי 297 מבין 414 חולים (71.7%) אובחנו עם שחמת כבד, כאשר 162 חולים (39ץ1%) אובחנו עם זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus).

משך ההישרדות הכוללת עמדה על 15.4 חודשים (רווח בר-סמך 95% של 13.1-17.7 חודשים) ומשך ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 5.3 חודשים (רווח בר-סמך 95% של 4.5-6.0).

מרבית מעכבי בקרה חיסונית היו מכוונים כנגד PD-1 וניתנו כטיפול מונותרפי (86.5%) וכטיפול קו-ראשון (41.8%) או שני (50.2%).

התגובה הטובה ביותר לטיפול במעכבי בקרה חיסונית הייתה תגובה מלאה ב-27 חולים (6.5%), תגובה חלקית ב-45 חולים (10.9%), מחלה יציבה ב-160 חולים (38.6%) ומחלה מתקדמת ב-161 חולים (38.9%).

טיפול אנטיביוטי ניתן ל-167 חולים (40.3%), כאשר 157 חולים (38.0%) קיבלו את הטיפול לפני או בשלב מוקדם (30 ימים) לאחר התחלת טיפול במעכב בקרה חיסונית ו-21 חולים (5.1%) קיבלו את הטיפול מעבר ל-30 ימים לאחר הטיפול. מרבית התכשירים האנטיביוטיים היו ממשפחת ביתא-לקטאם (10.9%) או קווינולונים (10.5%).

בקרב חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי בסמוך להתחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית משך ההישרדות הכוללת היה דומה לזה בקרב חולים שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי סמוך לטיפול האי מונותרפי (13.1 לעומת 15.5 חודשים, p=0.92). עם זאת, משך ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית בקרב חולים עם חשיפה לטיפול אנטיביוטי בסמוך לטיפול במעכבי בקרה חיסונית (7.9 לעומת 4.2 חודשים, p=0.004).

שיעורי תגובה חלקית היו גבוהים יותר בקרב אלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי סביב הטיפול האי מונותרפי (יחס סיכויים אובייקטיבי של 22.7%, p=0.10).

בקרב חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי סביב הטיפול האימונותרפי לא תועד סיכון מוגבר לאירועים חריגים במערכת העיכול. עם זאת, אירועים חריגים בדרגה 2 ומעלה המערבים את הכבד היו פחות נפוצים עם טיפול אנטיביוטי סמוך לטיפול האימונותרפי (2.8% לעומת 9.5%, בהתאמה; p=0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול אנטיביוטי ב-30 הימים שלפני או לאחר התחלת טיפול במעכב בקרה חיסונית בחולים עם סרטן כבד מלווה בהארכת משך הישרדות ללא-התקדמות. ממצאים אלו עומדים בניגוד לתוצאות עליהן דווח עם גידולים סולידיים אחרים.

מתוך כנס ה-AACR

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • טיפול באספירין במינון נמוך עשוי להפחית תכולת שומן כבדי בחולים עם מחלת כבד שומני (JAMA)

    טיפול באספירין במינון נמוך עשוי להפחית תכולת שומן כבדי בחולים עם מחלת כבד שומני (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול יומי באספירין במינון נמוך בחולים עם מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית עשוי להפחית משמעותית תכולת שומן כבדי לאחר שישה חודשים, בהשוואה לפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אספירין מהווה אפשרות טיפול מבטיחה ובעלות נמוכה לטיפול במחלת כבד על-רקע הפרעה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Vedolizumab בזריקה תת-עורית כטיפול אחזקה למחלת קרוהן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Vedolizumab בזריקה תת-עורית כטיפול אחזקה למחלת קרוהן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Vedolizumab (אנטיביו) בזריקה תת-עורית כטיפול אחזקה למבוגרים עם מחלת קרוהן פעילה בדרגה בינונית-עד-חמורה לאחר טיפול אינדוקציה עם Vedolizumab במתן תוך-ורידי. האישור הנוכחי התקבל לאחר שבשנה שעברה הסוכנות אישרה את מתן Vedolizumab בזריקה תת-עורית כטיפול אחזקה למבוגרים עם קוליטיס כיבית פעילה בדרגה בינונית-עד-חמורה. הנוגדן החד-שבטי […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (J Pediatr)

    אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (J Pediatr)

    הופעה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת מעי דלקתית בגיל מבוגר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Journal of Pediatrics. עם זאת, ביטויים אטופיים לרוב אינם מלווים בסיכון מוגבר למחלת המעי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת הקשר בין אטופיה ובין מחלת מעי דלקתית העלו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה