Breast Feeding

חשיבות הגבלת צריכת נתרן בחולי אי-ספיקת לב (מתוך אתר Medscape)

הגבלת צריכת נתרן הינה אחת ההמלצות המרכזיות לחולים עם אי-ספיקת לב, לאור החשיבות של מאזן נוזלים בחולים אלו והתרמה של נתרן בתזונה לעודף נוזלים. המלצה זו נותרת למרות שבעשור האחרון עלו שאלות אודות ההשפעות השליליות של הגבלת נתרן על איכות החיים והפרוגנוזה של חולי אי-ספיקת לב, לאור העדר עדויות איכותיות התומכות בגישה זו.

הכותבים מסבירים כי אי-ספיקת לב, בפרט בנוכחות מקטע פליטה ירוד, מתאפיינת בהפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון כתגובה מפצה לשמירה על תפוקת הלב דרך הגברת אגירת נתרן ומים. עם זאת, אין נתונים אודות ההשפעות ארוכות הטווח של הפעלה זו על התקדמות אי-ספיקת לב. בנוסף, מערכות הסותרות את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית והפעלת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון גם משתנות בנוכחות אי-ספיקת לב ותורמות לכיווץ כלי דם ועומס נפח.

הנחיות של איגודים קרדיולוגים רבים ברחבי העולם תומכות בהגבלת צריכת נתרן בתזונה, אך בשל העדר עדויות באיכות גבוהה, אין הסכמה על הצריכה היומית המומלצת.

הנחיות ה-ACCF/AHA ממליצות על הגבלת נתרן מתונה בחולים עם אי-ספיקת לב תסמינית. בהתאם להמלצות ה-AHA משנת 2012, הנחיות ה- ACCF/AHA תומכות בהגבלת צריכת נתרן בתזונה אל מתחת ל-1,500 מ”ג/יום בכלל האוכלוסייה, כאשר סף זה מתאים גם בחולים עם אי-ספיקת לב שלב A ו-B. למרות שאין המלצה מדויקת לחולים עם אי-ספיקת לב בשלב מתקדם יותר, ההנחיות מציעות כי חולים אלו יגבילו את צריכת הנתרן אל מתחת ל-3,000 מ”ג/יום לשיפור התסמינים.

בניגוד לכך, הנחיות ה-ESC אינן קובעות צריכת סף מקסימאלית של נתרן בחולי אי-ספיקת לב, אלא מייעצות כנגד צריכה מופרזת (המוגדרת כצריכה של מעל 6,000 מ”ג מלח ביום, מקביל ל-2,400 מ”ג/יום של נתרן). הנחיות ה-CCS מציעות הגבלת צריכת נתרן בתזונה לטווח בין 2,000 ועד 3,000 מ”ג/יום (המלצה חלשה, עדויות באיכות נמוכה).

עדויות אפידמיולוגיות אודות השפעות הגבלת נתרן על התוצאות הקליניות בחולי אי-ספיקת לב הדגימו תוצאות סותרות. מחקר אחד הצביע על סיכון מוגבר להחמרת אי-ספיקת לב, בהשוואה להגבלת צריכת נתרן. מחקר אחר מצא כי הגבלת צריכת נתרן בתזונה הדגים הישרדות ללא-אירועים קצרה יותר בחולים עם אי-ספיקת לב קלה שהקפידו על דיאטה דלת-נתרן (מתחת ל-2,000 מ”ג/יום) וסיכון לנזק בחולים עם אי-ספיקת לב בדרגה מתונה-עד-חמורה שצרכו למעלה מ-3,000 מ”ג נתרן ביום. מחקר נוסף זיהה עליה של כ-70% בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב או תמותה בחולים שצרכו פחות מ-2,500 מ”ג נתרן ביום.

מחקרים אקראיים ומבוקרים גם הדגימו תוצאות סותרות בכל הנוגע להגבלת צריכת מלח בחולי אי-ספיקת לב. מחקר אחד הדגים נטיה להפחתת שיעור האשפוזים החוזרים ועליה בהישרדות לאחר שנה אחת עם הגבלת נתרן לעד 2,400 מ”ג/יום ומחקר אחר הציע שיפור איכות חיים של חולים שצרכו עד 1,500 מ”ג נתרן ביום. מנגד, מחקרים אחרים הדגימו השפעות מזיקות של הגבלת צריכת נתרן בתזונה עם עליה בשיעור האירועים הקליניים עם צריכת נתרן נמוכה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין אם להגבלת צריכת נתרן בתזונה השפעה גדולה או קטנה יותר בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית לעומת אקוטית ולקבוע מהו הגורם האמיתי המשפיע על התוצאות בחולים אלו, האם מדובר בצריכת נתרן, צריכת נוזלים, או הרכב הדיאטה בכללותו.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה