Cervical cancer

משרד הבריאות החליט לכלול בסל הבריאות בדיקות גנטיות לסרטן השד והשחלה

להלן עדכון שהועבר אלינו ע”י דוברת האגודה למלחמה בסרטן בהתייחס להחלטת משה”ב לאשר בדיקות גנטיות לסרטן השד ושחלה במסגרת סל השירותים:

האגודה למלחמה בסרטן מברכת על החלטת משרד הבריאות לכלול בסל הבריאות בדיקות גנטיות לסרטן השד והשחלה

מירי זיו, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן: זהו צעד חשוב ומציל חיים של מערכת הבריאות בישראל. כ – 15% – 10% מיקרי סרטן השד וסרטן השחלה נובעים מקיום גורם סיכון תורשתי. מכיוון שמדובר בנשים עם סיכון מוגבר לחלות, בדיקה לגילוי מוטציה גנטית היא מפתח חשוב עבור, אשר עשוי להציל את חייהן. אני מברכת את משרד הבריאות על הצעד החשוב והמציל חיים של הכנסה לסל השירותים המחייב, על פי חוק בריאות ממלכתי, את האפשרות לערוך בדיקה גנטית למציאת BRCA1  ו-BRCA2. זוהי בשורה של ממש עבור ציבור הנשים ואין לי ספק כי קופות החולים ידעו להפיק מאפשרות זו את המירב ולהפנות את המבוטחות שלהם לייעוץ גנטי המצוי כבר בסל ולביצוע הבדיקה על פי הצורך. רשימת המכונים הגנטיים בהן ניתן לערוך בדיקה גנטית, נמצאת בכל קופות החולים וכן באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן הנמצא בכתובת www.cancer.org.il

רקע

ד”ר יצחק ברלוביץ, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות הודיע באמצעות חוזר מיוחד לכל מנהלי בית החולים, קופות החולים מנהלי המכונים לגנטיקה ומנהלי המכונים האונקולוגיים כי בדיקות לגילוי BRCA1  ו-BRCA2 יכללו בסל השירותים המחייב על פי חוק בריאות ממלכתי. הבדיקות יבוצעו לאחר שהנבדקת עברה יעוץ גנטי.

את החוזר ניתן למצוא באתר משרד הבריאות http://www.health.gov.il/download/forms/a2494_mr12_2004.pdf

קונסורציום לחקר סרטן השד והשחלה התורשתי

בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן הוקם לפני כשנתיים, קונסורציום לחקר סרטן השד והשחלה התורשתי בשיתוף אונקולוגים וגנטיקאים מרחבי הארץ. אחת ממטרות הקונסורציום היא לבדוק את הסיכון לסרטן שד ולסרטן שחלה בקרב נשאיות בארץ, בין השאר משום שייתכן שרמת הסיכון בארץ תהיה שונה מרמות הסיכון שתוארו במדינות אחרות (לדוגמה בשל תנאי סביבה שונים, ודפוסים שונים של פריון וילודה).

במחקר הנוכחי, אותו מרכזת דר’ אפרת להד, משתתפים המכונים האונקולוגיים והגנטיים במרכזים הרפואיים שערי-צדק (ירושלים), שיבא, (תל השומר), רמב”ם,כרמל (חיפה), והמרכז ע”ש סוראסקי (איכילוב, ת”א). מחקר זה הוא מהגדולים מסוגו בעולם, וכולל כיום מעל 900 נשאיות (רובן המכריע ממוצא אשכנזי), שכולן הוכחו מעבדתית כנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו-BRCA2, בניגוד למחקרים אחרים שהסתמכו על סיפור משפחתי בלבד. 

מחקר זה צפוי להניב בעתיד הקרוב תוצאות ייחודיות נוספות ביחס לנשאיות בארץ, שיסייעו להן בהחלטות המורכבות לגבי אמצעי המעקב והמניעה לסרטן השד והשחלה. תוצאות הביניים מרמזות על כך שהסיכון לפתח סרטן שד בקרב נשים ישראליות נשאיות עומד על כ- 60% במהלך החיים. מכך עולה כי הסיכון לפתח סרטן שד בקרב נשאיות ישראליות נמוך יותר מאשר הסיכון שיש לנשים נשאיות בארה”ב,  שם הסיכון עומד על כ- 80%. לגבי סרטן שחלה נמצא כי נשאיות הן בעלות סיכון גבוה של כ- 50% להתפתחות סרטן השחלה במהלך החיים (עד גיל 75), זאת בדומה לנשאיות בארה”ב. הבדלים אלה מצביעים על כך שגורמים סביבתיים ו/או דפוסי פריון וילודה מסייעים בהקטנת הסיכון לסרטן השד בארץ, וזיהוי גורמים אלה עשוי לסייע בהקטנת הסיכון לנשאיות ולנשים בכלל.

על הגנטיקה של סרטן השד

כיום מוכרים מספר גנים, שמוטציות מולדות בהם מעלות באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד. כמו כן מניחים שישנם גנים נוספים שעדיין לא זוהו, המעלים גם הם את הסיכוי לחלות בסרטן שד, ויתכן שדווקא גנים אלה הם בעלי חשיבות ניכרת ברוב מקרי סרטן השד. מקרי סרטן שד תורשתי, למרות היותם מיעוט מסך כל המקרים, מסייעים בהבנת התהליכים המובילים להיווצרות סרטן השד ובאיתור נשים המצויות בסיכון גבוה במיוחד. לכל גן בגוף יש 2 עותקים; כאשר אדם הוא נשא של מוטציה בגן, בעותק אחד (מתוך שניים) של הגן יש פגם. במידה ובמהלך החיים מתפתחת מוטציה גם בעותק השני של הגן, דבר שיכול לנבוע גם מגורמים סביבתיים, יהפוך התא לממאיר. עם זאת, לא תמיד מתפתחת מוטציה בעותק הנוסף של הגן, ולכן לא כל נשאית מפתחת סרטן. נשאיות מצויות בסיכון מוגבר לחלות בעיקר בסרטן השד והשחלה. לנשאיות מומלץ להתחיל מעקב בגיל צעיר בהרבה, מעקב הכולל: הכרת השדיים, בדיקת רופא, ממוגרפיה, או לאמצעי אבחון משלימים בהתאם להחלטת הרופא המטפל. המידע באדיבות דר’ אפרת לוי- להד, מנהלת היחידה הגנטית, בי”ח שערי צדק. מידע זה ומידע נוסף אודות הגנטיקה של סרטן השד וכן רשימת מכונים לייעוץ גנטי ניתן למצוא באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן בכתובת www.cancer.org.il

החוק לחיסיון מידע גנטי (חוק מידע גנטי, התשס”א-2000)

האגודה למלחמה בסרטן יזמה ועודדה חקיקת חוק לחיסיון מידע גנטי. החוק נועד להסדיר את עריכת הבדיקות הגנטיות ומתן יעוץ גנטי, ולהגן על זכות הנבדק/ת לפרטיות לגבי המידע המזוהה. כל אלה מבלי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי והגנטי, בקידום הרפואה ובהגנה על שלום הציבור. בארץ קיים מצב ייחודי שבו מוטציות ב- BRCA1 וב- BRCA2 שכיחות ברמת האוכלוסייה. בנשים ממוצא אשכנזי ישנן 3 מוטציות אופיניות      ( שתיים ב- BRCA1 ואחת ב-BRCA2 ). 40% נשים ממוצא אשכנזי נושאות אחת ממוטציות אלה. בנשים ממוצא אשכנזי שחלו בסרטן שד בגיל צעיר מ-50 שכיחות המוטציות היא 20%, ובנשים ממוצא אשכנזי שחלו בסרטן שחלה בכל גיל, שכיחות המוטציות היא כ-40%.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בדרגה בינונית/חמורה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת ופוגעת באיכות החיים ובתפקוד המיני, בעיקר בנשים עם היסטוריה של סרטן שד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים הקליניים של נשים לאחר-מנופאוזה עם אטרופיה של […]

  • מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    במאמר שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין הפרעות פוריות ובין הסיכון העתידי להתפתחות סרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה בשל גיל בעת הריון ראשון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפרעות פוריות, קרי כישלון הפריה לאחר לפחות 12 חודשי ניסיון להרות, מלוות בשכיחות מוגברת של […]

  • גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי נשים עם סרטן שד בהן קיים סיכון גבוה להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים ובהן תתכן תועלת למעקב אינטנסיבי יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם היסטוריה אישית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה