מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שהוצג בכנס ה- American Society of Echocardiography , עולה כי מדידות אקוקרדיוגרפיות וביומרקרים עשויים לנבא התפתחות כשל לבבי שמקורו בכמותרפיה לטיפול בסרטן השד.

במחקר הנוכחי נכללו 43 נבדקים שאובחנו עם סרטן שד, וקיבלו טיפול כימותרפי ממשפחת האנטראציקלינים (anthracyclines) בשילוב עם trastuzumab.  הנבדקים עברו בדיקות אקו-לב ובדיקות מרקרים לבביים בכניסתם למחקר, לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים.  המרקרים הלבביים שנבדקו היו NT-proBNP (N-terminal pro-B-type natriuretic peptide) ו hsTnI (high-sensitivity cardiac troponin I).  בבדיקות האקו נמדדו LVEF (left ventricular ejection fraction) וכן מאמץ רדיאלי ואורכי של שריר הלב בשיא הסיסטולה.

לדברי החוקרים, LVEF הינו מדד נפוץ וקל לשימוש של תפקוד הלב, אולם הוא אינו מצליח לזהות שינויים מוקדמים ועדינים בתפקוד החדר השמאלי, אשר עלולים להדרדר לירידה בתפקוד הלב.  מאמץ של שריר הלב הינו מדד למידת המתיחה של סיבי שריר הלב, והינו בעל פוטנציאל דיוק רב יותר לחוזק האינטרינזי האזורי בלב.  מאמץ אורכי מודד את התרחבות והתכווצות הסיבים לאורך צירם האורכי, ואילו מאמץ רדיאלי מודד התרחבות והתכווצות בכיוון המאונך.

מתוצאות המחקר עולה כי 9 נבדקים (21%) הדגימו קרדיוטוקסיות עפ”י הגדרת ה- Cardiac Review and Evaluation Committee תוך 6 חודשים מהתחלת הטיפול הכימותרפי, כולל נבדקיחיד שהדגים קרדיוטוקסיות לאחר חודש אחד.  LVEF ו NT-proBNP לא צפו קרדיוטוקסיות, אולם שינויים שליליים במאמץ האורכי בין ערכי הבסיס לאלו שנצפו לאחר 3 חודשים, יחד עם רמות ניתנות לזיהוי שלhsTnI לאחר 3 חודשים היו מנבאים בלתי תלויים להתפתחות קרדיוטוקסיות לאחר 6 חודשים.

עבור נבדקים שלא הדגימו ירידה של לפחות 10% במאמץ האורכי בשיא הסיסטולה או רמות מוגברות של hsTnI, נצפה סיכוי של 3% לירידה ב- LVEF 3 חודשים לאחר מכן, בעוד שנבדקים עם ירידה במאמץ האורכי או רמות hsTnI מוגברות היו מועדים פי 9 להדגים נזק לשריר הלב כתוצאה מרעילות הכימותרפיה, בהשוואה לנבדקים ללא מדדים אלו.

החוקרים מדגישים כי ככל ששרידות לאחר סרטן שד עולה, קרדיוטוקסיות הופכת לנושא יותר משמעותי, ותוצאות המחקר הנוכחי עשויות לסייע לאונקולוגים בהערכתם את הנזק לשריר הלב כתוצאות מן הטיפול הכימותרפי.  בדיקות אקוקרדיוגרפיות של מאמץ של שריר הלב יחד עם בדיקות מרקרים לבביים יסייעו לזהות מקבלי כימותרפיה אשר הינם בעלי שיעורי שרידות טובים יותר תחת טיפול חלופי.

המומחים מציינים כי למחקר השלכות חשובות עבור חולים רבים ברחבי העולם המקבלים טיפולים מסוג זה.  הם מוסיפים כי בדיקות למאמץ של שריר הלב הינן בדיקות חדשניות, המצויות בשימוש בשלב זה רק בקרב קרדיולוגים עם הכשרה, ציוד וניסיון מתאימים.  מחקרים כמו המחקר הנוכחי עשויים להגביר את הטמעת הבדיקה בקרב הרופאים המבצעים.  היות והתרופות המביאות לקרדיוטוקסיות מצויות בשימוש רחב יחסית, אשר הולך וגובר, ועל כן יש לשקול את האמצעים המתאימים ביותר למזער נזק זה.

מתוך כנס ה- American Society of Echocardiography, שנערך ב- יוני 2010, בסן דייגו, ארה”ב.

לידיעה במדסקייפ