Eating disorders

האם יש תועלת אמיתית לדיאטת צום לסירוגין? (מתוך אתר Medscape)

דיאטת צום לסירוגין, הכוללת אכילה במהלך 8 שעות של היום בלבד וצום ב-16 השעות הנותרות, עשויה להיות גישה פשוטה המסייעת בהפחתת משקל, כך על-פי מאמר דעה שפורסם באתר Medscape ע”H קרדיולוג בשם ד”ר איתן וייס.

ד”ר וייס ערך בשנה שעברה מחקר אקראי ומבוקר, TREAT, במטרה לבחון את גישת צום לסירוגין אל מול משטר תזונה שכלל שלוש ארוחות ביום, ללא הגבלה הופתע לגלות כי לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בהיקף הירידה במשקל.

עבודתו של ד”ר וייס מצטרפת לעשור של מחקר להערכת דפוס תזונה זו ע”י חוקרים. למרות שחלק גדול מהעבודות הציעו כי זמני ארוחה קצרים יותר משמעותית מובילים לצריכה קלורית נמוכה יותר וירידה במשקל, לצד הפחתת הצורך המטריד לספירת קלוריות. .

חוקרים נוספים הביעו עניין רב בפשטות של צום לסירוגין. בשנת 2018 הם בחנו את יעילות דיאטת צום לסירוגין על הפחתת משקל במחקר פיילוט בן 12 שבועות שכלל 23 משתתפים עם השמנה. המשתתפים בקבוצת צום לסירוגין צרכו כ-350 קלוריות פחות מאלו בקבוצת ביקורת של משתתפים שאכלו ללא מגבלה. ההיענות הייתה די גבוהה, אם כי מרבית המשתתפים דילגו על יום אחד, לרוב יום שבת, ככל הנראה בשל מחויבויות חברתיות.

ירידה במשקל בקבוצת צום לסירוגין הייתה בדרגה קלה-עד-בינונית. לאחר 3 חודשים, משקל הגוף הממוצע ירד ב-2.6%, או בכ-3 ק”ג, בהשוואה לאלו שאכלו ללא מגבלה וההבדל היה מובהק סטטיסטית (p<0.05). עם זאת, החוקרים זיהו שינוי קל בגורמי סיכון למחלות מטבוליות בין הקבוצות.

בקבוצת צום לסירוגין תועדה לאורך 12 שבועות המחקר ירידה בלחץ הדם הסיסטולי מ-128 מ”מ כספית ל-121 מ”מ כספית, אשר הייתה מובהקת סטטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת, אך לא תועדו שינויים משמעותיים בערכי סוכר בצום, פרופיל שומנים בצום, רמות אינסולין ותנגודת לאינסולין, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

לאחר מחקר הפיילוט, החוקרים השלימו מחקר שכלל חלון של 4 או 6 שעות אכילה במטרה לקבוע אם חלון זמנים קצר יותר יוביל לירידה גדולה יותר במשקל הגוף. הן בקבוצת זמנים לאכילה של 4 שעות והן באלו להם התירו 6 שעות חלון לאכילה נרשמה ירידה ממוצעת של 3.2% במשקל הגוף, בהשוואה לביקורות, בקורלציה עם ירידה של 550 קלוריות בצריכה היומית, בהשוואה להיקף הצריכה בתחילת המחקר.

בניגוד לחלון אכילה של 8 שעות שהדגים שינוי קטן מאוד בלחץ הדם, החוקרים זיהו שינויים מסוימים בגורמי הסיכון המטבוליים עם חלון אכילה של 4 ו-6 שעות. בהשוואה לקבוצת הביקורת, רמות אינסולין בצום ירדו בשתי קבוצות צום לסירוגין בהיקף ממוצע של 15%. עוד נרשמה ירידה של 25% בתנגודת לאינסולין עם חלון של 4 שעות בו הותר למשתתפים לאכול וירידה של 15% כאשר חלון הזמנים לאכילה כלל 6 שעות, בהשוואה לקבוצת הביקורת.  רמות סוכר בצום לא השתנו בשתי הקבוצות.

החוקרים לא זיהו כל השפעה על לחץ הדם או פרופיל השומנים בשתי קבוצות צום לסירוגין, בהשוואה לביקורות. עם זאת, מדדי עקה חמצונית ודלקת פחתו בשתי הקבוצות, בהשוואה לביקורות, בשיעור של 35%.

ממצאי המחקר מציעים כי צום לסירוגין, עם הגבלת חלון הזמנים לאכילה ל-4 או 6 שעות ניתן לביצוע ועשוי לסייע למבוגרים עם השמנה לרדת במשקל, ללא צורך בספירת קלוריות.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה