Growth Disorders

לחולי סוכרת סיכוי כפול לחלות במחלות לב: מה עליהם לאכול וממה להימנע/מאמר אורח מאת עינת מזור בקר

מחלת לב מהווה את הסיבה השנייה המובילה למוות בארצות מערביות, וסיבה עיקרית לאשפוזיםבבתי חולים. הגורמים החשובים למניעת מחלות לב הם איזון רמות הסוכר והכולסטרול בדם לצד שמירה על לחץ דם מאוזן. גם למשקל הגוף והתזונה יש חשיבות משמעותית בבריאות הלב.

סוכרת מכפילה את הסיכון לחלות במחלות לב או שבץ מוחי בהשוואה למי שאינו סובל מסוכרת. ככל שמשך הסוכרת ארוך יותר, כך גדל הסיכוי לחלות במחלות לב. מחקרים רבים מציעים כי מניעה וגילוי מוקדם של רמת הסיכון ומידת ההיתכנות לפתח מחלות לב היא חיונית לבריאות, ועבור סוכרתיים שנמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר, מדובר במקרים רבים בהבדל שבין חיים למוות. החדשות הטובות הן שניתן להוריד את הסיכון למחלות לב ולשפר את בריאות הלב על ידי שינוי הרגלי חיים מסוימים:

רכיבי התזונה החיוניים הם רכיבים אשר היצור החי אינו מסוגל לייצרם בעצמו, אך הם חיוניים לו על מנת שיוכל לחיות ולהתקיים באופן תקין ולכן הוא חייב לצרוך אותם במזונו. רכיבים אלה כוללים ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו חיוניות, שומנים מסוימים ומים.

ס?יבים – מנגנון הפעולה של הסיבים במניעת מחלות קרדיווסקולריות אינו ידוע עד תום, אולם, סביר להניח שהסיבים המסיסים, במנגנון מסוים מגבירים את פינוי הכולסטרול “הרע” (LDL) מהדם לכבד. בנוסף, סיבים תזונתיים משפיעים על הרכב ותפקוד חיידקי המיקרוביום במעי, אשר ממלא תפקיד מרכזי בויסות מערכת החיסון ועשוי להשפיע גם על גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות.

ירקות ופירות – קיים קשר חזק בין אכילת ירקות ופירות ובין סיכון מופחת לתחלואה ותמותה ממחלות לב. מומלץ לאכול מגוון ירקות ופירות מדי יום, להעדיף את הפרי השלם על פני מיץ ולהשתמש בשיטות בישול המשמרות את רכיבי התזונה המצויים בירקות ובפירות (אידוי, הקפצה וכד’).

אגוזים ושקדים – עשירים בשומן בלתי רווי ודלים בשומן רווי. מקור לחלבון צמחי, לסיבים תזונתיים, לאשלגן, לסידן, למגנזיום, לסלניום (אגוז ברזיל), לפיטוסטרולים, לתרכובות נוגדות חמצון ועוד. לרכיבי תזונה אלה יכולה להיות השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים בדם ועל גורמי סיכון נוספים למחלות קרדיווסקולריות .

דגים – מומלץ לצרוך מגוון של דגים, רצוי שמנים עשירים בחומצת השומן אומגה 3 (כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכד’) לפחות פעמיים בשבוע.

מוצרי חלב – מוצרי חלב עשירים במינרלים, בחלבון ובוויטמינם שחלקם נמצאו קשורים למניעת מחלות קרדיווסקולריות בעיקר באמצעות הפחתת לחץ הדם, הפחתת דחק חמצוני, דלקת ועמידות לאינסולין. למוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט, כפיר וכד’) השפעה פרוביוטית אשר גם כן עשויה להשפיע על הסיכון הקרדיומטבולי.

קפה – פולי הקפה אינם מכילים רק קפאין, אלא גם רכיבי תזונה אחרים כמו תרכובות נוגדות חמצון. אחת מהן הוכחה שמפחיתה דלקת, עשוייה להפחית רמת גלוקוז בדם ולהפחית תנגודת לאינסולין. צריכת 4 כוסות קפה ליום בהשוואה לאנשים שאינם שותים בכלל קפה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה קרדיווסקולרית.

קקאו ושוקולד – אבקת הקקאו מכילה ריכוז גבוה של פלבנואידים ופוליפנולים (נוגדי חמצון). שוקולד מריר מכיל ריכוז גבוה יותר של פלבנואידים ופחות סוכר בהשוואה לשוקולד חלב. ברוב המחקרים נמצא כי לצריכת שוקולד יש השפעה מיטיבה על הבריאות.

דיאטה ים תיכונית – היא דפוס תזונתי המדגיש צריכת מזון טבעי עד כמה שניתן עם בסיס עיקרי למזונות מן הצומח – ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, לצד צריכה של שומן מן הצומח כמו שמן זית ואגוזים וצריכה מתונה של דגים ומוצרי חלב.

מחקר שנערך בשנת 2016 בהשתתפות יותר מ- 37,000 גברים מעלה כי לתזונה הים תיכונית יכול להיות ערך עבור אנשים עם אי ספיקת לב. המחברים מצאו קשר חזק בין מעקב צמוד אחר הדיאטה הים תיכונית לבין הפחתת הסיכון לאי ספיקת לב ומוות. תזונה ים-תיכונית מומלצת, למניעת גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות: סוכרת,  תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה והשמנה.

דיאטה דלה בפחמימות הינה אלטרנטיבה טובה לשיפור פרופיל השומנים, מאזן הסוכר, משקל הגוף, היקף המותן והרכב שומן הגוף כל עוד החלפת הפחמימות נעשית בעיקרה בחלבון ובשומן מהצומח ולא מן החי.

מאכלים ומשקאות שיש להגביל או להימנע מהם:

אוכל מלוח – ישנם מספר מנגנונים אפשריים המיוחסים להשפעת המלח על מחלות קרדיווסקולריות, לרוב הם הוסברו דרך ההשפעה על לחץ דם, אולם קיים גם קשר עצמאי בין צריכת מלח לבין היארעות שבץ מוחי והתעבות של דופן קירות החדר השמאלי של הלב שהינה גורם סיכון עצמאי למחלות קרדיווסקולריות.

מזון אולטרה-מעובד – שעבר עיבוד בעזרת טכנולוגיות שונות. מזונות אלו מכילים תוספים שונים שצריכתם ידועה כקשורה לסיכון קרדיווסקולארי. תזונה המבוססת על מזון לא מעובד או מעובד באופן מינמלי, קשורה לסיכון מופחת לתחלואה ולתמותה כללית.

בשר אולטרה – מעובד – שעבר תהליכים שנועדו לשמר אותו ו/או לשפר את טעמו. מתאפיין ברמת נתרן גבוהה מזו שבבשר גולמי, עד פי 4 ועלול להשפיע על לחץ הדם ומצב העורקים. בשרים אלו מכילים גם תוספים אחרים כגון ניטרטים וניטריטים הידועים כתורמים לפגיעה בתפקוד האנדותל, לעמידות לאינסולין ולקידום טרשת. רצוי לשקול הפחתה מקסימלית של בשר אולטרה מעובד.

בשר אדום – מומלץ להגביל צריכת בשר אדום / בשר בקר ל300 גרם בשבוע. אכילת בשר אדום באופן קבוע עלולה לגרום לייצור מוגבר של תרכובת החשודה כגורם סיכון למחלות קרדיווסקולריות.

ביצים – לאנשים הסובלים מסוכרת / מחלת לב כלילית ו/או רמות גבוהות של כולסטרול אשר אינם מאוזנים ע”י טיפול תרופתי, רצוי לשקול הגבלת ביצים ל 4 בשבוע, כולל ביצים הנמצאות במזונות מורכבים (ותוך הפעלת שיקול דעת קליני של הדיאטן / רופא).

סוכר מוסף ושתיה מתוקה – סוכר מוסף הוא סוכר שהוסף למזון במהלך הכנתו, עיבודו או בשולחן האוכל, בניגוד לסוכר הטבעי שמצוי כרכיב טבעי במזון. סוכר מוסף כולל בתוכו סוכרוז שהוא הסוכר הלבן, סירופ תירס עתיר פרוקטוז, דבש, מייפל, סילאן ועוד. עם השנים חלה עליה ניכרת בצריכת הפרוקטוז, בעיקר כסוכר מוסף. מחקרים רבים הדגימו קשר בין צריכת פרוקטוז מופרזת ותנגודת לאינסולין, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם וכבד שומני לא אלכוהולי.

אלכוהול – במספר גדול של מחקרים נמצא כי באנשים ששותים מעל ל2 מנות אלכוהול ביום, הפחתת צריכת אלכוהול הפחיתה לחץ דם, בעיקר בקרב אנשים ששתו בתחילה 6 מנות אלכוהול ומעלה ליום. במחקר ישראלי נמצא כי מנת אלכוהול ליום במשך 3 חודשים הפחיתה באופן מוהבק רמות גלוקוז בצום. שתייה מתונה של אלכוהול גורמת לעלייה בכולסטרול הטוב וברגישות לאינסולין, פעילות אנטי דלקתית, שיפור בפעילות האנדותל ועוד.

סיכום

מומלץ להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות ולהשתמש בשיטות בישול, שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות. רצוי לכלול בתזונה דגנים מלאים, קטניות, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי , 3-2 מוצרי חלב (רצוי מותססים) ולפחות 5 ירקות ופירות מסוגים שונים ביום, 3-2 מנות דגי ים שמנים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירים בסידן. ניתן להוסיף אגוזים ושקדים, שום, קינמון ומזונות עשירים בליקופן, סידן, ויטמין D ומגנזיום, כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. מומלץ, להתחבר למד סוכר רציף ללא דקירות על מנת להבין את השפעת המאכלים השונים על גוף. כמו כן, להמעיט ככל האפשר, בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר, בשרים מעובדים שהם גם עתירי נתרן, מזונות המכילים שומן טרנס ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.

עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית במרכז DMC לטיפול בסוכרת

מקור: Heart-healthy foods: What to eat and what to avoid

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה