hemophilia

מזהמים בלתי פריקים מקבוצת PFAS נמצאו במקורות מים בישראל (הודעת משרד הבריאות)

דוברות המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים:

דוח תמונת מצב ראשון לישראל

מזהמים בלתי פריקים מקבוצת PFAS נמצאו במקורות מים בישראל; על פי החשד, המקור המרכזי לזיהום סביבתי זה הוא ככל הנראה בקצפי כיבוי אש; צוות בין-משרדי של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים עוסק בכלל היבטי הרישוי, הניטור והטיפול במזהמים אלו – כולל גיבוש מגבלות על החזקה ושימוש בקצפי כיבוי וקידום חוק רישום כימיקלים

רעות רבי, מנהלת אגף אסבסט ורישום כימיקלים במשרד להגנת הסביבה: “שימוש האדם בכימיקלים גדל עם התקדמות התעשייה והפיתוחים הייחודיים המשרתים אותנו בכל תחומי החיים. אולם במקביל, הולכים ומתבררים הסיכונים והנזקים מהחשיפה לחלקם. תרכובות PFAS הן דוגמה אחת לכימיקלים אשר התגלה כי יש להגביל את השימוש בהם, במטרה לצמצם את השפעותיהם על האדם והסביבה. עם זאת, קיימים כימיקלים רבים נוספים בשימוש יומיומי שנדרש ללמוד את הסיכון מהם ולצמצמו. בכל מדינות ה-OECD הוקמו במהלך שני העשורים האחרונים מנגנונים המבצעים באופן שיטתי רישום כלל הכימיקלים, הערכת הסיכונים מהם וניהולם. המשרד להגנת הסביבה יקדם בקרוב חוק רישום כימיקלים תעשייתיים, ובכך תצטרף מדינת ישראל למדינות אלה. החוק עתיד להסדיר לראשונה מנגנון, אשר יפעל באופן שיטתי לצמצום הסיכון לציבור ולסביבה מחשיפה לכימיקלים מסוכנים”

גיורא שחם, מנהל רשות המים: “שמירת איכות המים הטבעיים של ישראל היא בעלת ערך אסטרטגי חשוב ולכן רשות המים עוקבת אחר איכות מי התהום באופן קבוע. במסגרת מעקב זה אותרו מספר מוקדי זיהום כבדים במזהמי PFAS . במספר מקרים מצומצם, נמצא כי זיהום זה חרג מגבולות אזורים תעשייתיים והגיע אף לקידוחי מי שתייה. רשות המים ביצעה חקירות מי תהום והנחתה גורמים תעשייתיים על ביצוע חקירות ייעודיות במספר אתרים. בעקבות ממצאים אלו הנחתה רשות המים להיערך לביצוע פעולות שיקום מי תהום ב-3 אתרי זיהום. בכל מקרה, אין במים המסופקים חשש לחריגה מערכי הסף למי השתייה עבור מזהמים אלו. בנוסף, ובראיה צופת פני עתיד, מקדמת הרשות יחד עם חברת מקורות, ביצוע פיילוט לטיפול במי באר הפקה בה אותר מזהם זה”

עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות: “במסגרת אחריותו לאיכות מי השתייה בישראל, דואג משרד הבריאות לבדיקות כדי לנטר PFAS בקידוחי מי שתייה. בקידוח אחד נמצאו ריכוזים חריגים של PFAS ומשרד הבריאות פעל באופן מיידי לסגור את הקידוח כדי לשמור על בריאות הציבור. המשרד ימשיך לדאוג לניטור מי השתייה על מנת לוודא שהמים המסופקים לציבור בטוחים לשתייה. הוועדה המייעצת למי שתייה אשר כוללת נציגי בריאות הציבור, רשות המים, אקדמיה, ספקי מים ונציגי ציבור – ממשיכה לעקוב אחר הספרות המקצועית בנושא ולייעץ למשרד”

לדוח המלא: https://did.li/MEWfT

בעולם, בשנים האחרונות נמצאו מזהמים סביבתיים מקבוצת Per – and PolyFluoroAlkyl Substances) PFAS) במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה מהם שותים מיליוני בני אדם. בתקופה האחרונה, גם במי התהום בישראל נמצאו מזהמים אלו במספר מצומצם של מוקדים.

המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים מפרסמים דוח תמונת מצב ראשון לישראל לעניין נוכחות של תרכובות PFAS (Per – and PolyFluoroAlkyl Substances) בסביבה, כימיקלים שאינם מתפרקים בסביבה מימית ומצטברים ברקמות שומן. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי הצטברות תרכובות PFAS בגוף האדם עלולה לגרום למגוון השפעות בריאותיות שליליות, להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול.

דוח תמונת המצב מציג לראשונה כי בישראל כימיקלים ממשפחת PFAS נמצאו במקומות הבאים:

• ב-16% מתוך 100 קידוחי מי שתייה הנמצאים בקרבת מוקדי זיהום לתרכובות PFAS (בוצע על ידי משרד הבריאות). בקידוח אחד נמדדו ריכוזים גבוהים מערכי הייחוס לתרכובות PFAS שאומצו על ידי משרד הבריאות, הוא נסגר לשימוש והמים אינם מסופקים לציבור.

• ב-45% מתוך 13 מפעלים, בהם נעשו בדיקות בשפכי תעשייה (בוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה).

• ב-30% מתוך 16 מכוני טיהור שפכים, בהם נעשו בדיקות (בוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה).

• רשות המים בדקה דוגמאות מקידוחי ניטור מי תהום בעשרות אתרי חוות מכלי דלק, תעשייה ומטמנות. ריכוזים גבוהים ביותר של תרכובותPFAS  אותרו בקידוחי ניטור למי התהום תחת חוות מכלי דלק, וכן אותרו ריכוזים גבוהים תחת מפעלי תעשייה גדולים וריכוזים נמוכים נמדדו סביב שדות תעופה ומטמנות. מוקדי זיהום אלה מהווים סיכון להמשך התפשטות הזיהום ולסיכון קידוחי הפקת מי שתייה נוספים.

השימוש בתרכובות PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל ועוד. קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לחשיפת הציבור לזיהום, כאשר החשיפה מתרחשת בשתיית מים שמקורם באזורים בהם נעשה שימוש תעשייתי או אירעו שריפות ואימונים, והקצפים ששימשו לכיבוי חלחלו למי התהום. לעניין מידת החשיפה לתרכובות אלה ממזון, מאביזרים הבאים במגע עם מזון וממוצרי טקסטיל, טרם קיים מידע מספק בעולם. ככל שיהיה מידע, ימשיך הצוות הבין משרדי לפעול לצמצום החשיפה מהם בישראל.

בדוח תמונת המצב, מעבר לשרטוט תמונת הזיהום בישראל, משוקפת הפעילות הממשלתית הכוללת שמטרתה היא צמצום החשיפה למזהמי PFAS. זאת, על ידי עדכון תקנים הישראלים לקצפי כיבוי בהתאמה לתקנים המתקדמים בעולם וכן בגיבוש דרישות סביבתיות שיחולו על הגורמים המחזיקים בקצפי כיבוי המכילים מזהמים אלו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה